מחנכות יקרות, אתן מוזמנות להעשיר את נושא חנוכה בפעילויות וחוויות המביאות לידי ביטוי את המגוון והעושר האישי והתרבותי של בובות הפרסונה ושל הילדים והילדות בישראל.
בהצעות שלנו, כל בובה מספרת סיפורון על אירוע /חוויה הנוגעים בהיבט מסוים של החג מנקודת מבט ילדית. הבובות מזמינות את הילדים והילדות לשיח בו הם משתפים בחוויות שלהם, עוזרים לבובה להתמודד עם בעיה או התלבטות וכן שואלים אותה שאלות שמעניינות אותם. בנוסף, הצענו פעילויות המשך, חלקן לא מילוליות, להעמקת הלמידה, השיח וההנאה של הילדות והילדים.
נשמח מאוד לשמוע על הפעילויות והשיחות שלכן עם בובות הפרסונה וכך להעשיר את ההצעות המופיעות באתר.
חג האורים
מוזמנות ללוח (פאדלט) המביא ממנהגי החג בעדות ישראל וכן מחגי האור בעולם ובתרבויות שונות.
תודתנו שלוחה למימי פררה חן על יצירתו.
רונה
משחקים כמו הגדולים
רונה מספרת שאצלם במשפחה יש מנהג ממש כיפי!
בשבת שיוצאת בתוך חנוכה — כל בני הדודים נפגשים להדלקת נרות יחד. זה ערב שהיא מחכה לו כל השנה.
אחרי שמדליקים את הנרות ושרים, כל אחד מקבל סביבון חדש במתנה.
ואז כולם משחקים יחד בסביבונים.
בשנה שעברה היה לה קצת קשה. כולם שיחקו במשחק ניחושים: מסובבים את הסביבון, וצריך לנחש על איזו אות או מילה הוא ייפול — נ, ג, ה, פ— ”נס גדול היה פה“.
רונה עדיין לא הכירה אותיות, אז אח שלה היה צריך לקרוא בשבילה. אבל השנה… רונה אומרת שהיא כבר למדה את האותיות, והיא תוכל לשחק כמו כל הגדולים.
ובחנוכה אמא שלה מרשה לה משהו מיוחד: לאכול לביבה מטוגנת, אפילו שזה לא כל־כך בריא, ואפילו לפזר עליה מלא־מלא סוכר. זה טעים בטירוף…
די, היא לא יכולה לחכות. מתי כבר יגיע חנוכה?
רונה סקרנית לדעת:
איזה משחקי חנוכה אתם משחקים בבית ובגן?
וגם — קרה לכם פעם שלא הצלחתם לשחק כמו הגדולים,מה עשיתם?
איך המשכתם לשחק למרות שזה היה קשה?
פעילות המשך
משחקי סביבונים בגן-
אפשר לבקש מהילדים לספר מה משחקים בבית ושילמדו את הילדים והילדות האחרים.
הכנת סביבונים-
אמא של רונה ממש אוהבת שיוצרים דברים חדשים מחומרים שמוצאים ולא קונים. ביום שבת רונה טיילה עם המשפחה ואספה דברים שמצאה וגם דברים שהיו לה בבית – בלוטים, פלסטלינה, בריסטולים, ענפים, מקלות דקים, נצנצים ועוד. עכשיו היא רוצה להכין מהם סביבונים. רוצים גם? מסכימים שרונה תצלם את הסביבונים שאתם מכינים.
רונה מפחדת ממסיבת החנוכה
רונה רוצה שתעזרו לה לא לפחד ממסיבת חנוכה בגן.
הגננת: רונה, חמודה, את כל כך אוהבת את חנוכה, למה את מפחדת מהמסיבה בגן?
רונה מספרת שהיא ממש אוהבת את חנוכה… וגם מאוד אוהבת להתחפש!
בגן היא מתחפשת לרופאה, לנסיכה, ולפעמים לחתול. ואתמול בפינת המסעדה רונה והחברות שלי היו ’שפיות‘והכינו את הסופגניות הכי טעימות בעולם.
אבל… יש משהו אחד שרונה קצת מפחדת ממנו. בשנה שעברה, במסיבת החנוכה, הגננת התחפשה לסביבון ענקי.
היה לה כובע גדול וצורה עגולה, והיא הסתובבה מהר־מהר־מהר…
ופתאום רונה לא הבינה בכלל שזו הגננת. היא הסתכלה ימינה–שמאלה ולא ראתה אותה.
הלב שלה דפק חזק, והיא רצה לסייעת אילנה והחזיקה לה חזק את היד.
רק אחרי כמה דקות הגננת הורידה את התחפושת וצחקה, ואז רונה ראתה שזו בעצם היא.
ועכשיו… אפילו שהיא כבר יותר גדולה ויותר אמיצה, רונה עדיין קצת מפחדת מהמסיבה השנה.
אולי שוב יהיה משהו מפחיד?
אולי מישהו יתחפש ויראה אחרת?
אז היא רוצה לשאול אתכם…
מה יכול לעזור לה לא לפחד במסיבה
פעילות המשך
הגננת מוסיפה לפינת חנוכה סל של חפצים ותחפושות עדינות ברוח החג, למשל – כובע סביבון קטן, צעיפים צבעוניים בצבעים של אור, כד וסביבון מקרטון שאפשר להיכנס אליהם, קישוטי ראש פשוטים.
הגננת מזמינה ילדים לבחור פריט אחד וגם היא בוחרת . "לובשים" וממשיכים לדבר בקול הרגיל… אפשר לשאול – מה השתנה? ומה נשאר אותו הדבר? לאט לאט , בהדרגה מוסיפים עוד פריטים…הילדים מזהים זה את זו…
הגננת חוזרת על המסר: גם כשאנחנו מחופשים — אנחנו תמיד אנחנו.
אפשר לשיר שירי חנוכה ולרקוד כשכולם מחופשים ל – נרות, אורות וכד'.
נועם
איזו חנוכיה נועם יבחר להדליק?
נועם מספר שהוא מאוד מתרגש מחנוכה השנה. לאבא שלו יש אוסף של חנוכיות מכל מיני מקומות בעולם.
יש חנוכיה שהיתה של סבתא רבא – אמא של אבא, יש אחת ממש קטנה ויש חנוכיה חדשה שהם קיבלו במתנה בשנה שעברה. הוא גם הביא תמונות להראות לכם חלק מהחנוכיות באוסף…
כל מבוגר וכל הילדים הגדולים במשפחה של נועם מדליקים חנוכיות – כל אחד ואחת חנוכיה אחרת.
השנה אבא של נועם אמר לו שהוא כבר גדול ואחראי, ושגם הוא יכול להדליק חנוכייה בעצמו, כמובן עם מבוגר לידו. נועם אפילו יוכל לבחור איזו חנוכיה!
מאז שאבא אמר לו את זה — נועם כל הזמן חושב. איזו חנוכיה כדאי לו?
אולי את החנוכייה העתיקה־עתיקה, זו שמדליקים בה שמן כמו פעם בבית־המקדש. היא ממש יפה, ויש לה כוסיות קטנות שממלאים בטיפה של שמן זית. אבל, יש גם את החנוכייה הכי חדשה, שמדליקים בנרות צבעוניים —
ורוד, כחול, צהוב, ירוק. אם הוא יקח את החנוכיה החדשה, הוא יוכל לעשות 'חנוכייה של צבעים' ולהחליט איזה צבעים יהיו בכל יום.
נועם מתלבט ושואל אם אתם יכולים לעזור לו – איזו חנוכיה כדאי לו לבחור?
נועם סקרן – איזו חנוכיה מדליקים אצלכם, בגן ובבית? ומי מדליק?
פעילות המשך
תערוכת חנוכיות
אפשר לבקש מההורים לשלוח חנוכיה של המשפחה שיש לה סיפור, ושהילדים יספרו את הסיפור שלה.
הכנת חנוכיות
הילדים יכולים להכין חנוכיות משלהם מחומרים מגוונים שהגננת מביאה/ מספר דוגמאות שהגננת מציגה/ בהשראת החנוכיות שהביאו מהבית.
נעמי
נעמי מספרת שהיא ממש אוהבת את חנוכה. בכל ערב אבא שלה חוזר מוקדם מהכולל, ואמא מכינה לביבות חמות ומתוקות.
הם קודם מדליקים בבית חנוכיה עם שמן זית,לא עם נרות. אמא אומרת שככה היה פעם בבית המקדש. ברור שנעמי תדליק, לפחות בחלק מהימים. הם שמים את החנוכייה על אדן החלון, כדי שכל האנשים שעוברים ברחוב יראו את האור ויזכרו בנס פך השמן.
אחר כך, כולם יוצאים החוצה לראות את החנוכיות שדולקות בחלונות בבתים האחרים. כל השכונה מוארת!
נעמי סקרנית לדעת —איפה אתם שמים את החנוכיות שלכם?
הגננת: נעמי, סיפרת סיפור כל כך יפה. אבל את נראית לי קצת מוטרדת. רוצה לספר לנו למה?
נעמי מספרת שבחוג הריקוד שלה המורה לימדה אותם ריקוד לחנוכה. בשבוע הבא כל האימהות, האחיות והסבתות יבואו לראות.
נעמי אומרת שהיא מאוד אוהבת לרקוד, אבל היא גם ממש, ממש מתביישת וגם פוחדת שהיא תשכח את התנועות של הריקוד מרוב התרגשות.
נעמי אפילו חשבה לא להופיע… אבל היא כן רוצה לרקוד עם כל החברות שלה.
היא לא יודעת מה לעשות ורצה עזרה.
יש לכם רעיון מה יכול לעזור לנעמי לרקוד גם כשהיא מתביישת?
נעמי אומרת שהרעיונות שלכם ממש עוזרים.
מזל שיש עוד כמה ימים עד ההופעה והיא תוכל לחשוב ולהתאמן ולהחליט איך להשתתף יחד עם כולן.
פעילות המשך
ציורים על חלונות – נעמי מספרת שהגננת שלהן הביאה משהו מאוד מיוחד השנה – צבעים מיוחדים לציור על חלונות. היא אמרה שכולן יוכלו לצייר נרות וכדים או סתם צורות יפות — ממש כמו הקישוטים שיש על חלונות בית הכנסת.
אולי גם אתם תוכלו לעשות זאת בגן שלכם, אם הגננת תרשה.
תום
חנוכה ונוביגוד
סבתא סיפרה לתום, שכשגרו ברוסיה הם לא חגגו את חג החנוכה.
שם בחורף כולם חוגגים חג אחר שנקרא נוביגוד —זה החג של תחילת השנה החדשה.
בנוביגוד שמים בסלון עץ קטן, ומקשטים אותו בכל מיני קישוטים: כוכבים, לבבות, כדורים נוצצים ואורות קטנים.
ומתחת לעץ… מחביאים לתום ולאחותו דריה מתנות. זה החלק שהוא הכי אוהב.
לדעתו בישראל יותר כיף – כי הם חוגגים גם נוביגוד וגם חנוכה. ככה יש להם גם עץ עם
קישוטים וגם חנוכיה עם נרות.
לפעמים אנשים רואים את העץ שלהם בבית, וחושבים שזה עץ של חג אחר. כשזה קורה, תום מסביר להם: זה לא חג המולד, זה נוביגוד — חג של שנה חדשה.
השנה תום ממש שמח – לירון הגננת אמרה שאפשר לשים עץ נוביגוד קטן גם בגן ומי שרוצה יכול להכין לו קישוט קטן. תום הכין כוכב זהב עם חוט אדום.
כשסבתא שלו באה לקחת אותו מהגן, היא הסתכלה על העץ ועל כל הקישוטים שכולם הכינו והעיניים שלה ממש נצצו.
היא אמרה: איזה ילדים מוכשרים יש בגן הזה! קישוטים מקסימים — גם לחנוכה וגם לעץ של נוביגוד.
תום שואל – אתם יודעים מה הרגשתי בגן כשלירון הביאה לגן עץ של נוביגוד?
קרה לכם פעם שהגננת עשתה משהו שממש שימח אתכם?
משחקי סביבונים אצל השכנים
תום מספר שלסבתא שלו יש חברה טובה בבנין, שקוראים לה יהודית. כמעט כל יום כשתום בגן, הן יורדות לספסל שבגינה ושותות תה יחד.
אתמול, אפילו שחנוכה לא הגיע עדיין אבל ממש התקרב, יהודית הזמינה את סבתא וסבא של תום ואותו ואת דריה לשחק סביבונים עם הנכדים שלהם – אופיר ויעלי.
הם שיחקו שני משחקים והיה ממש כיף – בהתחלה הם שיחקו את משחק הניחושים. מסובבים את הסביבון, וצריך לנחש על איזו אות או מילה הוא ייפול —נ, ג, ה, פ — “נס גדול היה פה”.
אחר כך, הם שיחקו עם מטבעות שוקולד. מתחילים עם קופה משותפת של מטבעות. כל משתתף בתורו מסובב את הסביבון. אם הוא נופל על האות 'נ', לא קורה כלום. על 'ג' (גדול) לוקחים את כל הקופה. על 'ה' (חצי) לוקחים חצי מהקופה. על 'ש' (שים) מוסיפים מטבע לקופה. סבתא היתה הקופאית ולפעמים היא דאגה שיהיו ניסים, היא קראה לזה נס חנוכה וחילקה מטבעות למי שהקופה שלו ריקה. כשהקופה נגמרה, כולם אכלו את השוקולד יחד. גיא ויעלי אמרו לסבתא שלהם שהם רוצים שנבוא שוב לשחק בשבוע הבא כשיהיה כבר ממש חנוכה ותום מאוד מחכה לזה.
נור
הגננת: שלום נור, כיף שבאת לבקר אותנו. באת ביום מאוד מיוחד. אנחנו חוגגים היום את חנוכה. אני רואה שהפנים שלך מאירים היום, את רוצה לספר לנו למה?
נור מספרת שאתמול היא ביקרה את אחותה, אתם כבר יודעים שלנור יש אחות גדולה, פאדיה, שלומדת באוניברסיטה ולא גרה בבית אבל מגיעה בכל סוף שבוע הביתה.
השבוע, פאדיה לא חזרה הביתה ונור נסעה לבקר אותה ביחד עם אמא שלה. בדרך הן ראו חנות צעצועים גדולה.
נור ביקשה מאמא שלה להיכנס לחנות. בחנות נור ראתה דבר שלא הכירה, צעצוע צבעוני שמסתובב. נור ביקשה מאמא שלה שתקנה לה את הדבר היפה הזה ואמא קנתה לה ואמרה לה שזה סביבון.
אמא סיפרה לה בחיוך שזה משחק של חג החנוכה, זה החג שלכבודו הציבו חנוכיה גדולה בכיכר. הן ראו אותה בדרך לחנות. במהלך חג חנוכה ידליקו את החנוכיה הזו ואחרות.
נור סקרנית, מה זה סביבון ואיך משחקים בסביבון?
הגננת: וואוו, נור את כל כך סקרנית, אני בטוחה שהילדים יוכלו לענות לכל השאלות שלך…
הגננת מעודדת את הילדים לספר לנור על הסביבונים ועל חג החנוכה..
נור תשאל שאלות ותתעניין בהתאם לסיפורי הילדים
ולסיום, נור תגיד שהיה לה כיף לשמוע ועכשיו הוא רוצה לשחק עם הילדים בסביבונים.
פעילות המשך
הציעו לנור ולרונה להכין יחד סביבונים
שחר
חנוכה לאור ירח
שחר מספרת שהמתנ"ס בשכונה — שם היא לומדת בחוג ריקוד — הזמין את כל המשפחות לטיול ליל ירח בחנוכה. היא הלכה עם סבא, סבתא ועם אחיה הקטן אורי.
הם נפגשו בגינה בערב, כשכבר היה חושך. המדריכה חילקה לכל הילדים עששית — פנס קטן מנייר שמאיר באור צהוב, כמו נר. כשהתחילו ללכת, כל העששיות הבריקו בפארק כמו הרבה חנוכיות מאירות.
המדריכה ביקשה ללכת בשקט, כי בלילה יש חיות שמתעוררות וחשוב לא להפחיד אותן.
הגננת שואלת:“שחר, ראית חיות?”
שחר מספרת שהיא ראתה קיפוד קטן. היא קצת פחדה, אבל החזיקה חזק את היד של סבא — וזה נתן לה אומץ.
ואז סבתא התקרבה ולחשה לה: “שחר, את יודעת? גם אנחנו הלכנו פעם בלילה לאור הירח.” סבתא סיפרה שבמסע שלהם מאתיופיה לישראל לא היו עששיות — רק הירח האיר.היא הלכה עם ההורים שלה,והם החזיקו ידיים כל הדרך, בדיוק כמו בטיול העששיות. סבתא אמרה לשחר שטיול העששיות היפה הזה מזכיר לה את המסע לישראל. הם הגיעו לישראל בדיוק בחנוכה והתרגשו על הנס שקרה להם.
הגננת:וואו, שחר. בעצם סיפרת לנו שני סיפורים –על טיול העששיות שלך, ועל המסע והנס של סבא וסבתא שבאו לישראל מאתיופיה.
והם ממש מתחברים — שני סיפורים על אומץ, עם אור ירח שמאיר את הדרך.
פעילות המשך
המשפחה של שחר חוגגת בחנוכה גם את השמחה על כך שהם עכשיו בישראל עם כל המשפחה. כל שנה שחר מבקשת מסבא וסבתא שיספרו לה בחנוכה על הנס שלהם.
השנה, סבא של שחר אמר לה שהוא רוצה שתספר לו את סיפור נס כד השמן בבית המקדש. שחר רוצה להקשיב טוב טוב למה שהגננת מספרת כדי שתוכל לספר לסבא אבל רוצה גם שאתם תעזרו לה.
אתם יכולים לספר לה את סיפור נס כד השמן?
יצירה בחימר
סבתא של שחר סיפרה לה שבאתיופיה היא היתה מכינה פסלים מחמר.
שחר רוצה להכין לסבתא שלה הפתעה לחנוכה מחימר. היא מתלבטת מה להכין – בית נר, כד שמן או חנוכיה? ואולי בעצם היא יכולה להכים גם וגם.
גם אתם יכולים להכין ולהביא הביתה כהפתעה למשפחה, הנה סרטון שמדגים כיצד.
יצירת עששיות
אפשר ליצור עששיות מצנצנות עם הדבקה של ניירות צבעוניים שקופים ונר. ראו כאן את ההנחיות בבלוג "סימני דרך".
אפשר ליצור עששיות מנייר.
גיל
גיל רוצה לספר לכם על חנוכה בשנה שעברה כי זה היה מאוד מיוחד והוא מתגעגע ליוסף.
הגננת: מי זה יוסף, גיל חמוד?
גיל מספר שיוסף הוא בן דוד רחוק שלו והוא התארח אצלם בחנוכה בשנה שעברה. יוסף גר במקום מאוד רחוק ומיוחד – ב אִ י ג'רבה שבתוניסיה. סבתא של גיל גם נולדה שם.
יוסף דיבר עברית מצוינת, כי מגיל צעיר למד בתלמוד תורה בעברית ובהמשך בבית ספר יהודי. יוסף סיפר שיהודים גרים בג'רבה כבר 2,500 שנה, שזה המון, והראה לגיל הרבה תמונות משם. יוסף סיפר שבבית הכנסת העתיק של ג'רבה יש אבן מבית המקדש. היהודים הביאו אותה לג'רבה אחרי שחרב בית המקדש.
ביום האחרון של חנוכה, אבא וגיל ליוו את יוסף לשדה התעופה בנתב"ג. יוסף טס לפריז שבצרפת ומשם לאי שלו ג'רבה. גיל כבר מתגעגע ליוסף ורוצה לבקר אותו בג'רבה, אבל ישראלים לא יכולים לנסוע לשם. כשיהיה הסכם שלום בין ישראל לתוניסיה הוא יוכל לבקר שם.
גיל שואל: אולי יש לכם רעיונות כיצד הוא יוכל לשמור על קשר עם יוסף? הם מאוד נקשרו זה לזה.
האם גם לכם יש קרובי משפחה בארצות רחוקות?
פעילות המשך
מה עושים כשמתגעגעים? גיל מספר לכם שלפעמים כשהוא מתגעגע הוא מקשיב ביו טיוב לשיר שיוסף שר לו ואז הוא מרגיש שהוא קרוב אליו.
עיד אל בנאת
הערב הכי מיוחד ומרגש בחנוכה בשנה שעברה, היה בראש חודש טבת. יוסף הזכיר לאימא של גיל ולסבתו שבג'רבה חוגגים במועד הזה את חג הבנות – "עיד אל-בנאת", שהוא חג לזכר כל הנשים היהודיות הגיבורות. בזכות יוסף אימא וסבתא החליטו לחגוג את החג.
אימא וסבתא הזמינו את החברות שלהן לבית של גיל. כל אחת הביאה מאכל טעים ומתנות קטנות לחברות. אימא ביקשה מהגברים לפנות את הסלון ולהשאיר אותו רק לנשים. היא השמיעה מוזיקה אנדלוסית קצבית וכל הנשים רקדו, שרו, טעמו מהמטעמים, שתו קצת יין ומאוד שמחו.
גיל מספר, שרק לו הרשו להישאר בסלון כי הוא קטן. הוא הביא את הדרבוקה שלו ותופף לפי קצב המנגינה.
יאסין
הגננת: שלום יאסין, כיף שבאת לבקר אותנו. באת ביום מאוד מיוחד. אנחנו חוגגים היום את חנוכה, חג האורים. אני רואה על הפנים שלך שיש לך משהו לספר לנו.
יאסין אומר, שיש לו סיפור מיוחד על אור, אור הירח.
יאסין מספר שגם לדוד שלו, סאלם, יש סוס והוא מלמד את יאסין איך לרכב ואיך לטפל בסוסים.
הסוס של סאלם הוא בצבע חום בהיר וקוראים לו סִ ירַ אג'.
אתם יודעים למה קוראים לו ככה? סיראג' זה בערבית פנס או מנורה.
יאסין מספר שבשבוע שעבר, היה ירח מלא ועגול, ודוד סאלם לקח אותו לטיול רכיבה במדבר, רחוק מאוד מהבתים של היישוב . יאסין ישב מאחורי סאלם, החזיק בו חזק, והסוס סיראג' הלך לאט־לאט כדי שיאסין לא יפחד.
במדבר, כשנמצאים רחוק מישובים ואין אין אורות אחרים, הירח מאיר כמו מנורה ענקית, ואז הצל של סיראג' נראה ארוך־ארוך על החול. יאסין מספר שהוא ראה גם את הצל של דוד סאלם ושלו. היה שקט מסביב והמון אור הגיע מהירח.
יאסין שואל, האם טיילתם פעם בלילה?
האם יש מקום שקט שאתם אוהבים?