פעילויות מוצעות עם נור

כאן תמצאי את סיפור הרקע של נור, הצעות למפגשי היכרות עימה בגן ולמפגשי המשך, וכן הצעה לדיון ולפעילויות לקראת חודש הרמדאן ולשיחות עם הילדים על דילמות שנור משתפת בהן.

כחלק מההכנה לפעילויות בגן, אנחנו ממליצות לך לצפות בסרטון קצר, הלקוח מהסדרה 'סליחה על השאלה – ילדים' של ערוץ 'כאן חינוכית', שבו אפשר להיחשף לסיפורים ולחוויות של ילדות וילדים (בוגרים מגיל הגן) בחברה הערבית בישראל. תוכלי לצפות בסרטון כאן.

 

סיפור הרקע של נור

 

נור בת חמש גרה בכפר בבית עם גינה, קרוב לסבתא שלה ולבני הדודים שלה. יש לה שתי אחיות גדולות ואח קטן. לאחיות שלה קוראים יסמין ופאדיה ולאח שלה יאסין. נור והמשפחה שלה הם ערבים. הם מדברים ערבית במשפחה, וגם הגננת וכל הילדים בגן שלה מדברים ערבית. בכפר של נור יש הרבה מסגדים והגברים הולכים לשם בימי שישי להיפגש ולהתפלל. אחותה הגדולה, פאדיה, לומדת באוניברסיטה ולא ישנה בבית, ונור מאוד מתגעגעת אליה. היא באה הביתה בכל סוף-שבוע, ונור מאוד מחכה לזה. בגן נור אוהבת שהגננת קוראת לילדים סיפורים בערבית ומספרת על חגים, כמו עיד אלפטר ועיד אל אדחא.
בגן נור אוהבת לשחק עם חברות בפינת הבובות ובפינת המדע. לחברה הכי טובה שלה קוראים "שמס". והן משחקות ביחד גם אחרי הצוהריים. נור גם אוהבת להסתכל בטלוויזיה בתוכנית 'זיד והמדעים' ולעשות בבית ניסויים מדעיים. בגלל שאימא ואבא שלה עובדים עד מאוחר, סבתא אוספת אותה כל יום מהגן, והיא אוכלת אצלה ארוחת צוהריים טעימה שסבתא מכינה. נור הכי אוהבת את עלי הגפן והקישואים הממולאים שסבתא מבשלת ומבקשת ממנה שתלמד אותה להכין אותם. לפעמים סבתא באה לגן בבוקר, לבושה בשמלה יפיפייה, רקומה, שהיא לובשת לכבוד הביקור ומספרת לילדים סיפורים. נור אוספת בובות מכל העולם, וכל לילה היא בוחרת בובה אחרת שאיתה היא הולכת לישון. כשהיא תהיה גדולה, נור רוצה לטייל בהרבה ארצות בעולם.

הצעות לשיחות היכרות

שמות, אחים ומשחקים

• הגננת מציגה את נור בשמה, ומספרת שנור מתרגשת לבקר בגן.
• הגננת מבקשת מנור להסביר לילדים את משמעות השם שלה.
נור לוחשת לגננת, שפרוש השם שלה הוא "אור". הוריה אמרו לה שמאז שנולדה היא הביאה לבית הרבה שמחה, כמו אור בהיר.
• הגננת אומרת: "נור רוצה להכיר אתכם ותשמח שתגידו לה מה השמות שלכם".
לאחר שהילדים מציגים עצמם, הגננת מסבירה: "נור אומרת שהשמות שלכם מאוד יפים. הם שונים מהשמות של האחים שלה והחברות והחברים שלה. לאח שלה קוראים יאסין, ולאחיות שלה קוראים יסמין ופאדיה. פאדיה, האחות הגדולה של נור, לומדת באוניברסיטה, ונור מאוד מתגעגעת אליה. פאדיה מגיעה הביתה בכל סוף-שבוע ובחגים. לפעמים, כשפאדיה בבית, היא משחקת עם נור ולפעמים היא אומרת שהיא צריכה ללמוד ומבקשת לא להפריע לה. נור הייתה רוצה שפאדיה תשחק איתה יותר, בעיקר במשחקי מחשב. עכשיו, נור מבקשת שגם אתם תספרו על האחים שלכם".
• הילדים מספרים על אחים ואחיות.
• הגננת ממשיכה להציג את נור: "נור מספרת שהיא גרה בכפר, בבית עם חצר והיא באה מהכפר לבקר אותנו. באותו כפר גרים גם סבא וסבתא שלה, ובני דודים שלה ועוד הרבה קרובים. לפעמים, אחרי הגן, נור הולכת לסבתא או לדודים שלה ומשחקת עם בני הדודים שלה. הם אוהבים לשחק בחצר תופסת או מחבואים. נור הביאה לכם תמונה של הכפר שלה".

– האם אתם רוצים לשאול את נור על הכפר שלה או לספר לה על השכונה שלכם?

שפה וברכות

נור מספרת, שהיא והמשפחה שלה מדברים בעיקר ערבית, אבל היא יודעת גם קצת עברית והיא תשמח ללמד את הילדים איך אומרים שלום ובוקר טוב בערבית. שלום אומרים "סלאם" וכשמישהו בא, אומרים "סלאמו עליכום". בוקר טוב בערבית זה "סבאח אלח'יר". במפגש הבוקר בגן הגננת תמיד אומרת לכולם: "סלאמו עליכום, סבאח אלח'יר".

– הגננת יכולה להציע לילדים לברך את נור ולספר לה איך בגן שלנו מברכים את הילדים.

 

הגן של נור

• הגננת: "נור רוצה לספר לכם עוד על הגן שלה לפני שהיא הולכת. הגן שלה ממש דומה לגן שלכם,
יש פינת בובות, פינת קוביות, פינת מדע וספרייה, רק שרוב דברים כתובים בו בערבית, למשל שמות הילדים וימי השבוע וגם כל הספרים הם בערבית. יש להם בגן את 'מיץ פטל' בערבית ואת 'האריה שאהב תות'. נור הביאה לכם תמונות של הגן שלה".
• אפשר לספר לילדים על חגיגת יום ההולדת לנור או לחברתה וללמוד עם הילדים את השיר 'סנא חילווה'.
• לסיום המפגש, הגננת אומרת: "נור אומרת שהיה לה מאוד כיף להכיר אתכם והיא אומרת לכם להתראות בערבית, שזה 'אלא ליקא'. אתם רוצים להגיד משהו לנור לפני שהיא הולכת"?
• הגננת מודה לנור על הדברים המעניינים שהיא סיפרה ואומרת שהיא מקווה שנור תבקר אותם בקרוב שוב.

נור והחברה הכי טובה שלה דיאנה

נור מספרת שאתמול היא התארחה אצל החברה הכי טובה שלה דיאנה. בדר"כ היא ודיאנה אוהבות לשחק בבית בובות אבל אתמול המשחק לא עניין אותן. הן שיחקו במשחק הזיכרון אבל המשחק שיעמם אותן. דיאנה הציעה שיציירו אבל לנור לא התחשק. נור הציעה שיבנו בלגו אבל דיאנה לא רצתה. ואז אבא של נור בא לאסוף אותה והיא ודיאנה לא הספיקו בכלל לשחק.
קרה לכם פעם שבאו אליכם חבר או חברה ולא מצאתם במה לשחק ביחד?
נור רוצה לדעת מה כדאי להן לעשות אם שוב יפגשו ולא ימצאו במה לשחק?

הצעות למפגשי המשך להיכרות עם נור

לאחר שהילדים הכירו את נור, מומלץ לקיים מפגשים נוספים שבהם אפשר להעמיק את ההיכרות איתה ולשוחח על היבטים שונים בחייה. ההצעות למפגשים אלו פחות מפורטות; כל גננת יכולה לבחור אילו מהן מתאימות לגן שלה.

אפשרויות להעמקת ההיכרות עם נור:
• להציג לילדים את הסיפורים שנור אוהבת, למשל: 'הדב חולה', 'הכניסה לפילים אסורה' והסיפורים על ג'וחא.
• לספר לילדים על התחביבים של נור: אוספת בובות מכל העולם. בכל פעם שמישהו מהמשפחה נוסע למדינה אחרת, היא מבקשת שיביאו לה בובה (כדאי להראות תמונה של בובה או שתיים או אפילו בובה אמיתית).
• לשתף את הילדים בחלומות של נור: להיות מדענית ולנסוע למצרים.
• בהיבט התרבותי נור יכולה לספר לילדים על הקשר שלה עם סבתא שלה – שהיא הולכת אליה הרבה, שהיא מכינה אוכל טעים, למשל: עלי גפן וקישואים ממולאים, עוגיות מלאות בתמרים ופיתות.

נור מכינה יַפרַח, עלי גפן ממולאים

נור מספרת שאתמול היא נכנסה למטבח וראתה את סבתא מכינה יַפרַחְ, עלי גפן ממולאים בארז. נור מאוד, מאוד שמחה כי יפרח זה האוכל שהיא הכי אוהבת.
נור מספרת שסבתא אמרה לה שכשהיא הייתה בגיל של נור, סבתא שלה לִמדה אותה להכין יפרח. סבתא שאלה אותה אם היא רוצה ללמוד כיצד לגלגל את עלי הגפן? נור מייד הסכימה.
בהתחלה נור בכלל לא הצליחה לגלגל את העלים סביב האורז אבל היא לא התייאשה ולבסוף הצליחה! בארוחת הערב כולם מאוד שיבחו את נור וסבתא הבטיחה שבשבוע הבא תלמד את נור להכין כנאפה.

נור שואלת איזה מאכל אתם הכי אוהבים ואוהבות?
נור שואלת אם גם אתם עוזרים לפעמים בהכנת האכל.

הצעה לפעילות
להכין בגן פיתות עם זעתר ביחד עם נור

השמלה של סבתא

שהיא אוהבת שסבתא שלה מספרת לה סיפורים בעל-פה. לפעמים סבתא באה לגן לספר סיפור לכל הילדים, כשהיא לבושה בשמלה רקומה ומקסימה (כדאי להראות את התמונה ולאפשר לילדים להגיב).
• נור יכולה לספר על ההבדל בלבוש של אימא שלה וסבתא שלה. סבתא מתלבשת שונה מאימא שלה – סבתא לובשת שמלה ארוכה ומטפחת על הראש. יש גם אימהות שמתלבשות ככה. נור אוהבת לעזור לסבתא לבחור מטפחת יפה (כדאי שנור תביא תמונות). אימא של נור לובשת מכנסיים וחולצה אבל לא קושרת מטפחת על הראש.

– האם ראיתם נשים שלבושות כך? תספרו לנו, בבקשה.

ימי שישי

• נור יכולה לספר שבכפר שלה יש הרבה מסגדים (ולהראות אותם בתמונה של הכפר) ושאבא שלה הולך להתפלל במסגד בכל יום שישי, ובימים אחרים הוא מתפלל בבית.

– אתם רוצים לספר על בתי הכנסת בשכונה שלכם והאם מישהו מהמשפחה שלכם הולך לפעמים לבית הכנסת.

• נור יכולה לספר שיום שישי הוא יום מיוחד – זהו יום המנוחה של המוסלמים. אבא ואימא שלה לא עובדים וכל המשפחה אוכלת ביחד ארוחה חגיגית אצל סבתא וסבא. היא נפגשת עם דודים ובני דודים שלה ואחרי האוכל הם מסתכלים ביחד בטלוויזיה או משחקים בחוץ. היא הכי אוהבת את הממולאים ורוצה שאימא וסבתא ילמדו אותה איך להכין אותם.

– ספרו לנו על ערב שבת ועל יום שבת במשפחה שלכם.

מפגשים על חודש הרמדאן: הצעות לשיחות ופעילויות

סמוך או בזמן חודש הרמדאן רצוי לקיים מפגש בגן, שבו הילדים נחשפים לחודש המיוחד הזה ולומדים עליו דרך החוויה של נור.
רקע לגננת

הרקע המובא כאן נסמך ברובו על הכתוב באתר עמותת סיכוי-אופוק.

חודש הרמדאן הוא תקופה משמעותית למוסלמים. זהו חודש של התבוננות פנימית ורוחנית וחשבון נפש, בדומה ל"עשרת ימי תשובה" בין ראש השנה ליום כיפור ביהדות. חודש הרמדאן איננו חג. הברכות ברמדאן הן "רמדאן מובראכ رمضان مبارك" (רמדאן מבורך) או "רמדאן כרים رمضان كريم". הערכים המרכזיים הם סולידריות, משפחתיות, קהילה ואמפתיה.
לקראת סוף הרמדאן, באחד מעשרת הימים האחרונים, חל "לילת אלקדר". לפי המסורת, בלילה זה המלאך ג'יבריל ירד אל הנביא מוחמד והקריא לפניו את הפסוקים הראשונים של הקוראן. חודש הרמדאן מסתיים בחג עיד אל-פיטר, חג שבירת הצום.
בדרך כלל, לילות הרמדאן קסומים במיוחד – הרחובות מקושטים ונערכות בהם הופעות והצגות ילדים, מתקיימות ארוחות משותפות במרחב הציבורי, נערכים שוקי רמדאן, מקובלת עלייה למסגד אל-אקצה בירושלים, ועוד.
אחת המצוות המרכזיות ברמדאן היא הצום, שנמשך לאורך החודש מדי יום מזריחת השמש ועד שקיעתה. בלילות רמדאן, בכל ערב משפחות מתכנסות לארוחה חגיגית לשבירת הצום – ה"איפטאר الإفطار".
העיקר ברמדאן הוא הביחד. את ארוחת האיפטאר מקובל לאכול לא רק במסגרת משפחתית – שכנים אוכלים יחד, בתי ספר מארגנים סעודת איפטאר קבוצתית לכלל התלמידים, גם בתי עסק מזמינים לארוחות איפטאר קבוצתיות.
מנהגים נוספים ברמדאן
צדקה: הצדקה, אחד מעיקרי האסלאם, מהווה גם חלק חשוב ברמדאן. ישנן צדקות מכל הסוגים ברמדאן ואין מדובר רק בתרומות לנזקקים. הצדקה כוללת גם עזרה קהילתית בדרכים שונות, למשל יש יישובים שבהם קבוצות תושבים אוספות תרומות מדלת לדלת במהלך כל החודש, כדי להעניק מלגות לסטודנטים מהיישוב. בסיום חודש הרמדאן, חלה זכאת אל-פיטר زكاة الفطر וחלה חובה לתת צדקה לנזקקים לפני עיד אל-פיטר המסיים את חודש הרמדאן.
מסחראתי مسحراتي: המסחראתי מילא בעבר את תפקיד "השעון המעורר" שדאג להעיר את האנשים לארוחת הבוקר היומית לפני תחילת הצום. המסחראתי היה אחד מבני הקהילה שהוביל בכל בוקר תהלוכה ברחובות העיר, ומעיר בשירה ובנגינה את הצמים לפני זריחת השמש, כדי שיספיקו לאכול את ארוחת פתיחת הצום – ה"סוחור السحور". היום, בערים מסוימות, משחזרים את תהלוכות המסחראתי, בעיקר כדי שהילדים יכירו את המסורת.
סלת אל-רחם صلة الرحم (קשר הרחם): לפי המנהג בחודש רמדאן במיוחד יש חובה לכל אחד לכבד ולתמוך בבני משפחתו, וזו במיוחד חובה של כל אח כלפי אחיותיו. האחים מביאים לאחיותיהם מתנות, כגון תבשיל מושקע ומפואר לארוחת ערב משותפת או מתנות לבית או לבנות המשפחה. הביקורים והמתנות לאחיות מביאים לידי ביטוי את הקשר החזק ביותר – קשר הרחם, בין אחים ואחיות.
רמדאן מרקט: בחודש הרמדאן מתעוררים רחובות היישובים הערבים רק בערב, ודוכני הממתקים מושכים אלפי קונים. הממתק העיקרי הוא קטאיף. כמה ערים ערביות החליטו לשדרג את שוק הלילה ולהפוך אותו לפסטיבל של חודש שלם. אחרי רדת החשיכה, דולקים פנסים חגיגיים המקשטים את הרחובות, רבים בצורת ירח, שהוא סמל של האסלאם. בכל ערב מתקיימות הופעות של אומנים מפורסמים, לצד להקות מקומיות.

הצעות למפגש עם נור בסמוך לחודש הרמדאן או במהלכו
חודש הרמדאן הגיע
נור מגיעה לגן (הילדים כבר פגשו אותה מספר פעמים), והיא נרגשת, מבקשת לספר לילדים על חודש הרמדאן.
• נור מספרת שהבוקר בבית שלה כולם התעוררו כשהיה חושך. היא באה למטבח וראתה שאימא וסבתה מכינות אוכל לארוחת בוקר ואז היא נזכרה שעכשיו רמדאן. בחודש הזה כולם אוכלים מוקדם ואחר כך המבוגרים צמים. זאת אומרת לא אוכלים כל יום מהבוקר עד שהירח זורח בשמיים וכך במשך חודש שלם. השנה נור רוצה לנסות לצום כמו הגדולים, אבל היא כל כך רעבה תמיד כבר לפני ארוחת צוהריים וקשה לה להתאפק ולא לאכול.

– אפשר לבקש מהילדים לספר על פעמים שהם רצו לעשות דברים של גדולים ואף ניסו…
– נור שואלת אם גם במשפחות שלכם יש ימים שבהם צמים ומבקשת שתספרו לה על כך.

נור מנסה לצום
נור מספרת שבאחד מלילות חודש הרמדאן לפני שנרדמה החליטה לנסות לצום כמו המבוגרים – מעלות השחר עד לשקיעת השמש.
היא בקשה מסבתא שתעיר אותה כדי לסעוד איתה את ארוחת הסוּחוּר, ארוחה שעוזרת לצמים להחזיק מעמד במשך הצום. סבתא העירה אותה והן אכלו ביחד ארוחה קלה. כשנור הגיעה לגן היא סיפרה לכל הילדים ולגננות שהיום היא צמה ובשעת ארוחת העשר היא תשב בספריית הגן ולא תאכל.
נור מספרת שהיא ישבה בספריה והריחה את ריח הפיתות הטריות ונורא התגרתה. גם הראש התחיל לכאוב לה.
מה הייתם עושים ועושות במקום נור, מפסיקים לצום או ממשיכים?
נור נשארה בגן כשכל הילדים שיחקו בחצר, היא הייתה עייפה ומסוחררת. זיינב הגננת נגשה אליה ואמרה לה בשקט שילדים לא צמים ברמדאן, רק מבוגרים. זיינב נתנה לנור יד וביחד הן הלכו למטבח. זיינב הניחה על צלחת פיתה עם לבַּנֶה וכוס תה מתוק. היא אמרה לנור שהיא יוצאת מהמטבח ואף אחד לא ידע אם נור שברה את הצום או המשיכה לצום.
נור מספרת שהיא אכלה ושתתה ואמרה לעצמה שמעכשיו היא תנסה לצום עד הערב.
אבל כשאחיה אכלו ארוחת צהרים הבטן שלה קרקרה והיא… אכלה איתם.

ארוחות איפטאר ועששיות
• נור מאוד אוהבת את ארוחות הערב שמתקיימות כל ערב בחודש הרמדאן. אימא והדודות של נור מכינות ביחד אוכל טעים. הרבה אורחים באים; לפעמים המשפחה של נור הולכת לאכול אצל בני דודים שלה או אצל חברים.

• אחרי הארוחה כולם יוצאים לרחובות, המקושטים בעששיות ובאורות צבעוניים ופוגשים הרבה חברים. כולם מברכים אלה את אלה בברכה של הרמדאן – "רמדאן כרים". בגן מכינים עששיות ומקשטים את הגן. נור מאוד אוהבת לקשט את העששית שלה בהרבה צבעים.

• אפשר ללמד את הילדים איך להכין עששיות.

הפאנוס של אחמד
נור מספרת שכמה ימים לפני חודש הרמאדן הילדות והילדים הכינו בגן פאנוסים (עששיות). נור בחרה לקשט את הפאנוס בצבעים ורוד ותכלת, הצבעים האהובים עליה. נור היתה בטוחה שהגננת תתפעל ותשבח את הפאנוס שלה, אבל הגננת זיינאב שיבחה את אחמד. הגננת הראתה לכל הילדים את הפאנוס של אחמד ואמרה שהפאנוס שלו
צבעוני ויפהפה כי הוא השתמש בכל הצבעים שבסלסלה.
נור מספרת שעמוק, עמוק בלב היא היתה עצובה שהגננת זיינאב לא הראתה לכל הילדים את הפנס שלה.

איך אפשר לעזור לנור שלא תהיה עצובה?

מסחראתי
• נור מספרת שיש סיפור על רמדאן שהיא אוהבת במיוחד ואבא מספר לה. היא מבקשת שהגננת תספר אותו לילדים. וזה הסיפור:
לפני הרבה שנים לאנשים לא היו שעונים, אבל הם היו צריכים לקום כשעדיין חושך בחוץ כדי לאכול ארוחת בוקר לפני שהצום מתחיל. היה איש מיוחד שקראו לו אל-מסחראתי, שהתפקיד שלו היה להעיר את האנשים. המסחראתי לבש בגדים חגיגיים, חבש תרבוש על הראש, הלך מבית לבית ותופף חזק כדי להעיר את הישנים ולהזכיר להם שהגיע הזמן לאכול ארוחת בוקר לפני שהצום מתחיל.

להיפרד מצעצוע
• נור גם מספרת שיש ברמדאן מנהג שאנשים עוזרים זה לזה. למשל, בגן שלה אוספים צעצועים ומחלקים לילדים שאין להם צעצועים. הגננת ביקשה מהילדים לבחור צעצועים שהם כבר לא משחקים בהם כדי שיתנו אותם לילדים שיש להם רק מעט צעצועים.
לנור קצת קשה להיפרד מצעצועים שלה.

אולי אתם יכולים להציע לנור מה יעזור לה להחליט איזה צעצוע לתת?

נור והחתלתול
נור מספרת שהיא מאושרת בגלל החתלתול שאימצה.
וכך זה קרה – בערב, כשהבית התמלאה באורחים שבאו לשבור את צום הרמדאן בסעודת האיפטר, נור שמעה יללת חתלתול. היא יצאה לחצר וראתה מתחת לשיח היסמין חתלתול פצפון. היא לא חשבה פעמיים, הרימה אותו, עטפה אותו בשולי החולצה שלה והכניסה אותו הביתה.
כשבקשה רשות מההורים שלה לגדל אותו הם סרבו! נור בקשה מהם שוב ושוב אבל הם סרבו.
נור מספרת שידעה מה לעשות – היא פנתה לסבתא ואמרה לה: נכון שבתקופת הרמדאן צריך לעשות המון מעשים טובים רבים?
סבתא חייכה ואמרה – כן.
נור אמרה לה שלהציל חתלתול זה מעשה טוב. סבתא אמרה לה שזה נכון אבל גם להקשיב בקול ההורים זה מעשה טוב.
נור מספרת ששאלה את סבתא אם היא מכירה את אבו הורירה החבר של הנביא מוחמד, עליו השלום. סבתא אמרה ששמעה את שמו. נור סיפרה לסבתא שהגננת שירין סיפרה להם שלאבו הורירה היו המון חתולים והוא טיפל בהם במסירות.
יום אחד, כשכרע על הרצפה כדי להתפלל, חתלתול נרדם על הגלימה שלו. אבו הורירה לא רצה להעיר את החתלתול ולכן קרע את הגלימה והחתלתול המשיך לישון על החלק שנותר מהגלימה.
נור מספרת שסבתא חייכה חיוך גדול, חיבקה אותה ואמרה שתעזור לה לשכנע את אמא ואבא.
כשאמא אמרה לסבתא שחתלתול כזה קטן צריך לקום והאכיל גם בלילה, סבתא הבטיחה שהיא תאכיל אותו אחרי שהיא מתפללת את תפילת אללַיל (תפילת הלילה) ואחרי תפילת אלפג'ר (תפילת השחר).
אמא אמרה לאבא שלשמוע בקולה של סבתא זאת מצווה ושניהם הסכימו!
נור חיבקה את סבתא ואמרה לה שזה מזל גדול שהיא גרה איתם ושהיא אוהבת אותה הכי בעולם.

עיד אלפיטר
• במפגשי המשך נור יכולה לספר על עיד אלפטר – חג שבירת הצום, שמסיים את חודש הרמדאן. הירח המסתתר מסמן את מועד החג. נור מחפשת את הירח בשמיים, וכשהיא לא רואה אותו היא יודעת שהגיע חג עיד אלפטר.
נור מאוד שמחה ומתרגשת לקראת החג. היא לובשת את הבגדים החדשים והחגיגיים שקנו לה ומחכה לכל האורחים שיבואו לבקר. כולם מברכים "כל עאם ואנתם בחיר", שפירושו "חג שמח" בערבית.

– נור מבקשת שהילדים יספרו לה על חגים שהם אוהבים.

טיולים של נור עם המשפחה שלה

עזרים: הסיפור "יא טיר אל טאיר", צילום של יפו, הבובה נור, השיר "טירי טירי יא עספורה"
תיאור המפגש:
גננת: היום נור באה לבקר אותנו שוב. אני סקרנית לשמוע מה נור תספר לנו היום.
נור אומרת שהיום היא רוצה לספר לילדים על טיול שהיא עשתה עם המשפחה שלה.
נור מאוד אוהבת לנסוע לטיול עם המשפחה שלה למקומות יפים בישראל. פעם הם נסעו ביחד לעיר שקוראים לה יפו. נור כל הזמן נזכרת בטיול הזה, כי היא נהנתה בו מאוד מאוד. יפו היא עיר ליד תל-אביב וליד הים.
בלילה לפני הטיול נור מאוד התרגשה ובקושי נרדמה. בבוקר היא קמה מוקדם וראתה שאימא ואבא כבר הכינו כריכים טעימים – פיתה עם זעתר ולבנה. היא והאחים שלה התלבשו מהר וכולם נכנסו למכונית ונסעו הרבה זמן עד שהגיעו ליפו.
כשהגיעו ליפו הם יצאו מהמכונית והלכו לים. ביישוב שבו נור גרה אין ים והיא מאוד אוהבת את הים, להיכנס למים ולשחק. היא רצתה ישר לרוץ למים, אבל אבא ואימא אמרו לילדים שהם הכינו להם הפתעה – לשוט באונייה.
הם עלו לאונייה עם עוד הרבה משפחות עם ילדים, שרו ורקדו לצלילי מוזיקה ערבית "הדחייה". גם נור רקדה, הקשיבה לגלים והרגישה את הרוח מפזרת את שערותיה. מהאונייה הם הסתכלו לחוף וראו את הבתים העתיקים והיפים של יפו והרבה מסגדים.
נור הביאה לכם תמונה (להביא צילום שדומה לתמונה של יפו מהספר "יא טיר אלטאיר").
לאחר שסיימו את השיט באונייה, הם ירדו ונור לבשה בגד ים, מכנסיים קצרים וחולצה, ונכנסה עם אבא למים. אחר כך הם הלכו למסעדה, שבה היו מאכלים טעימים שנור הכירה – חומוס, סלט ירקות, קבאב וגם דגים שהיא אוכלת רק במסעדות. נור מאוד נהנתה בטיול ביפו וכשנסעו חזרה הביתה היא מיד נרדמה במכונית.
– נור מבקשת שתספרו לה על טיולים שאתם עושים. איפה אתם אוהבים לטייל?
יש עוד הרבה מקומות שנור והמשפחה שלה מטיילים בהם, למשל הם נוסעים לאום אל פחם, שהיא עיר גדולה, שם יש לה דודים ובני דודים שתמיד לוקחים את נור והמשפחה לאכול במסעדה טובה.
נור מאוד רוצה לנסוע לירושלים. ההורים שלה סיפרו לה שבירושלים יש מסגד גדול ויפהפה עם גג זהב בצורת כיפה וקישוטים יפהפיים. היא ראתה תמונות של המסגד היפה הזה, ומחכה לנסוע לשם כדי לראות אותו מקרוב.
נור הביאה לגן שיר שהיא אוהבת על ציפור שגם אוהבת לטייל ועפה לה ממקום למקום. היא מזמינה אתכם להקשיב לשיר ולרקוד איתה.

הגננת מסכמת: נור ממש נהנתה איתכם היום ותבוא לבקר שוב.

פעילות מוצעת נוספת: נור והוריה ממש ישמחו אם גם אתם תבקרו עם המשפחות שלכם במקומות שהיא אוהבת ותכירו את המקומות האלה – המסגד עם כיפת הזהב בירושלים, יפו המקסימה, ועוד מקומות. הגננת מסבירה לילדים שאפשר להיכנס לאינטרנט, למצוא תמונות והצעה לטיולים. נור תשמח אם תשלחו לה תמונות מהמקומות שאתם מבקרים בהם.

 

שיחות ודילמות

גלידה בטעם תות

הגננת מספרת: נור מגיעה היום לגן עצובה. היא רוצה לספר לכם מה קרה לה השבוע, וחושבת שאולי תוכלו לעזור לה.
בשבוע שעבר ביום שני אבא והיא נסעו לקניון לקנות גלידה. נור אוהבת במיוחד גלידת תות. כל הדרך היא חשבה על גלידת התות הטעימה שעוד מעט תאכל.
כשהגיעו לדוכן הגלידות היא המתינה בסבלנות עד שהתור שלה יגיע. אבא שאל אותה בערבית: "איזו גלידה תרצי היום"?
נור רצתה לומר לאבא שהיא רוצה גלידת תות, אבל אז שמעה ילדה, בערך בגילה, שעמדה לידה, אומרת לאימא שלה: "אימא, אני לא רוצה לקנות כאן גלידה, עם הילדה הזאת".
נור מאוד נעלבה, ואמרה לאבא שהיא רוצה ללכת הביתה בלי לקנות גלידה.

שיחה על האירוע
הצעות לשאלות – הגננת מנחה את השיחה:
– מה אתם חושבים על מה שקרה לנור?
– למה, לדעתכם, הילדה לא רצתה לקנות גלידה כשראתה שגם נור מחכה בתור באותו דוכן?
– נור מאוד אוהבת גלידה ולא רוצה לוותר על הנסיעה עם אבא לקנות גלידת תות. מה, לדעתכם, היא יכולה לעשות אם זה יקרה שוב?

גן השעשועים

מוצע לקיים שיחה זו לקראת סוף המפגשים עם נור
– נור אוהבת ללכת לשחק בגן השעשועים.
– היא לא רוצה ללכת לבד ומחפשת חבר או חברה שילכו איתה וישחקו ביחד.
– מי רוצה ללכת עם נור לגן השעשועים?
– מכאן הגננת יכולה להנחות את השיחה בהתאם למה שיעלה מהילדים.

 

רעיונות נוספים

• להכין לנור ברכה מכל ילדי הגן לכבוד הרמדאן.

• להכין לנור ציורים אישיים.

• להכין מילון קטן עם מילים דומות או זהות בעברית ובערבית.

• לצרף לספריית הגן ספרים שיש אותם גם בעברית וגם בערבית ולהזמין את הילדים לדפדף בהם.

• להנות עם נור ועם ילדי וילדות הגן מאלבום שירי ילדים מקסים "איחנא ג'ינא (אנחנו באנו)" שהוציאה עמותת יד ביד. בערוץ היוטיוב של עמותת "יד ביד" תוכלנה למצוא את השירים גם עם תרגום לעברית.