בובות פרסונה מתווכות את "המצב" עם סכמת שלושת הא'

בעזרת בובות הפרסונה נדגים סכמת התנהלות יעילה עם ילדות וילדים בעתות משבר בכלל, ובפרט במשבר הנוכחי (אוקטובר 2023).
סכמה זו גם יכולה לסייע לכל אחת ואחד מאיתנו, וכן בשיח עם סטודנטיות וסטודנטים ועם עמיתות.
חשוב שהמחנכות (גננות, סייעות, מורות) תעבורנה בעצמן, יחד או לחוד, את השלבים השונים בסכמה, לפני שפועלות לפי עם הילדות והילדים.

סכמת שלושת הא'

אוורור

שלב האוורור מזמין ומעודד לחלוק בבליל ובמנעד הרגשות.
שלב זה חשוב, שכן כבר האוורור הראשוני מסייע לנו לסדר במעט את תחושת הכאוס – על מנת להמליל את הרגשות שלנו, עלינו להיות תקשורתיות – לבחור במילים מסוימות על פני אחרות – דבר המחייב לקיחת מרחב, ולו קטן, מהתוהו ובוהו אותו חשות.

אינפורמציה

בשלב האינפורמציה המחנכת (ולא הילדות והילדים!) מסבירה את "המצב": בקיצור. בענייניות. ביובש. באמינות. בהלימה להתפתחות של הילדים והילדות. עם פרספקטיבה של תקווה.
הכרחי שהמחנכת תיערך מראש לשלב זה, תחשוב על האינפורמציה המתאימה לפי עקרונות אלו ואף תנסח לעצמה את הדברים שתאמר לילדים ולילדות.
נדגיש, לא מדובר בדיון בו המחנכת דולה מהילדות ומהילדים את הידוע להם. המחנכת נערכת ומנסחת מראש את האינפורמציה שתעביר לילדים ולילדות.

ארגון

בשלב הארגון המחנכת מזכירה את סדר היום בגן ומזמינה את הילדים והילדות להציע פעילויות פעלניות.
באמצעות שלב זה, הילדים מזהים את העוגנים שיש בתוך המשבר ורואים שיש רצף – עבר, עתיד קרוב ועתיד רחוק.

 

דוגמה ליישום המודל עם בובת הפרסונה נעמי

כעת נדגים את יישום המודל בעזרת נעמי, כמובן שניתן לעשות זאת עם כל אחת מבובות הפרסונה. מומלץ לקיים את השיח עם הילדים והילדות בקבוצות ולא במליאת הגן/הכיתה.

אוורור

מחנכת: נעמי מתוקה איך את מרגישה?
נעמי: אני מבולבלת, מפחדת, כועסת, מפחדת, מבולבלת. אוף, אני לא יודעת מה אני מרגישה. אני מרגישה כמו קשקוש בלבוש. הכי אני מפחדת בשירותים ובמקלחת. מה יהיה אם תהיה אזעקה שאני שם?
המחנכת פונה לילדים ולילדות: נעמי שואלת איך אתם מרגישים ומרגישות?
חשוב! אם אחד הילדים מוצף במיוחד, המחנכת תגיד לו או לה שעוד רגע יספר לה את כל מה שהוא מרגיש. איננו מעוניינות ש"ידביק" את כולם.

אינפורמציה

נעמי: אני לא מבינה מה בדיוק קורה. אף אחד לא מסביר לי.
מחנכת (ההסבר כאן רלוונטי לשבוע הראשון של המלחמה): אנשים שקוראים להם החמאס עברו את הגבול של ישראל ונכנסו לישובים ישראלים. הם הרגו ופצעו ישראלים. הם לקחו לעזה ישראלים. הצבא של ישראל נלחם בהם. הצבא של ישראל הרבה יותר חזק מהחמאס. לישראל יש מטוסים ואניות ולחמאס אין. ואת יודעת מה עוד קרה, נעמי מתוקה – ארצות הברית שהיא המדינה הכי חזקה בעולם עומדת לצד ישראל. ארצות הברית השיטה לכיוון ישראל שתי נושאות מטוסים. ארצות הברית מסמנת למי שרוצה לתקוף את ישראל שממש לא כדאי להסתבך איתנו.
נעמי: אז למה הם יורים עלינו טילים?
מחנכת: ככה זה במלחמה. הם יורים ואנחנו יורים אבל יש לכם בבית מרחב מוגן/ ממ"ד/מקלט ששומר עליך ועל כל בני המשפחה. ויש לנו את כיפת ברזל שמיירטת, לא נותנת לרוב הטילים לפגוע בנו.
נעמי: מתי המלחמה תגמר?
מחנכת: אני לא יודעת מתי המלחמה תגמר אבל אני יודעת שהיא תגמר. מלחמות תמיד נגמרות.

ארגון

המחנכת מפרטת את סדר היום השגרתי וכך נוסכת בטחון: נעמי מתוקה, עכשיו אפשר לגשת לשולחנות יצירה ולשאר הפינות. אח"כ כולנו מסדרים את הגן ואז נשב לארוחת הבוקר, נצא לחצר… בשעה 14.00 נפרד ומחר בבוקר נחזור לגן.
נעמי (נשענת על תרבותה): אני רוצה שכולנו נתפלל שהמלחמה תגמר והחיילים יחזרו בריאים וגם כל אלו שלקחו אותם לעזה.
מחנכת: רעיון טוב, נעמי. נעצום עיניים וכל אחד יתפלל את התפילה שלו. מי שרוצה יכול לצייר את התפילה שלו ואולי נשלח את הציורים לחיילים, מה דעתכם? ומה עוד אנחנו יכולים ויכולות לעשות? למי יש רעיון?
במידה והילדים והילדות מציעים מבול רעיונות, המחנכת כותבת אותם.
חשוב! המחנכת ונעמי תהיינה קשובות וזמינות במשך היום לכל ילד וילדה.