הצעת פעילויות לנועם

סיפור הרקע של נועם

נועם, בן חמש, גר עם הוריו, שתי אחיותיו ושני אחיו. לנועם יש אחות גדולה בת עשר, מרים,
ואח, אוהד, תינוק כמעט בן שנה. מרים כבדת שמיעה ויש לה מכשירי שמיעה, אבל היא
לומדת בבית ספר רגיל. היא הולכת לחוג מיוחד, שבו היא לומדת את שפה הסימנים ונפגשת
עם ילדים שגם הם כבדי שמיעה. קישור לסרטון

נועם הולך לגן טובה, גן ממלכתי-דתי ואוהד התינוק נמצא במעון. כמעט כל המשפחות
ביישוב הן דתיות ובגן הגננת מספרת לילדים סיפורים מהתורה וגם מסבירה על מצוות, כמו
למשל שלפני שאוכלים נוטלים ידיים. ביום שישי בערב נועם הולך עם אבא לבית הכנסת
ופוגש שם הרבה חברים. כולם הולכים לבית הכנסת ברגל, ובכביש כמעט שלא נוסעות
מכוניות. לארוחת השבת החגיגית, שאימא ואבא מכינים, באים גם סבתא וסבא. נועם אוהב
את העוף שאימא מכינה וגם מאוד אוהב גלידה בטעם חלבה וגם גלידת וניל, אבל הוא לא
יכול לאכול אותה אחרי ארוחה עם עוף, כי במשפחה שלו שומרים על כשרות, כלומר: לא
אוכלים באותה ארוחה בשר או עוף יחד עם מאכלי חלב.
נועם מבלה עם סבתו שעות רבות ומשתף אותה סבתא במה שעובר עליו בגן ובבית.
כשסבתא שומרת על נועם והאחים שלו, היא מטבלת בדבריה מקורות מהיהדות.
בסוף ארוחת השבת יש במשפחה מנהג, שנועם מספר משהו שלמד בגן על פרשת השבוע.
נועם אוהב לספר מה למד בגן, אבל לפעמים הוא לא בדיוק זוכר את מה שהמחנכת סיפרה.
נועם נולד בחול המועד סוכות, ממש לפני שמחת תורה ולכן קראו לו נועם, כי דרכי התורה הן
דרכי נועם. בהתאם לשמו, נועם משתדל לנהוג בנועם עם כל אחד, אבל לפעמים הוא כועס,
נעלב ומעליב.

הצעות לשיחות היכרות

נועם לא מבין סיפור מסובך

נועם מספר שאבא שלו אוהב להקריא לו לפני השינה סיפורים מספר ששמו "סיפורי חכמים". אתמול אבא ואימא יצאו לחתונה וסבתא שמרה עליהם. נועם אומר שהוא ביקש מסבתא שתקריא לו סיפור מהספר. סבתא בחרה בסיפור קצת מסובך ונועם לא כל כך הבין אותו.
שכשסבתא סיימה להקריא היא שאלה את נועם שאלה על הסיפור והוא לא ידע לענות עליה. הוא אמר לסבתא שהסיפור לא יפה.
סבתא אמרה לו, שחכמינו זכרם לברכה לימדו אותנו ש"לא הביישן למד" (המחנכת מסבירה) ונתנה לו נשיקת לילה טוב. הם התפללו ביחד את תפילת "שמע שעל המיטה" (תפילה קצרה לפני שנרדמים), אבל נועם לא נרדם. הוא חשב על מה שסבתא אמרה לו.

– נועם שואל את ילדי הגן אם גם להם קרה שהם לא הבינו משהו והתביישו לשאול.

הצעות לפעילויות
1. משחק הקושיות
בדומה למשחק "אמת וחובה" הילדים יושבים במעגל. הגננת מסובבת בקבוק במרכז המעגל, כשהבקבוק נעצר ומצביע על ילד או על ילדה הוא/היא נשאלים שאלה על ידי הילד או הילדה היושבים מולם. אם יודעים את התשובה – עונים, אם לא – מבקשים עזרה.
2. מאגר מומחים – "איזה הוא החכם הלומד מכל אדם"
הילדים משתפים במה הם ממש מוכשרים ויכולים ללמד חברים ובמה הם זקוקים לעזרה וללימוד. אפשר להכין מחברת שבה רשומים התחומים והמומחים. למשל, ילדה שיכולה ללמד איך קופצים בחבל בחצר, או ילד שממש מומחה בתיקון משחקים.

אוסף החנוכיות של אבא

נועם מספר שאתמול היה לו יום מאוד מרגש בגן. אחרי תפילת הבוקר, אבא שלו הצטרף
למפגש והראה לילדות ולילדים חלק מאוסף החנוכיות שלו. לאבא של נועם יש חנוכיות מכל
מקום שבו חיו יהודים וחגגו את חג החנוכה. כמובן שהוא לא יכול להביא את כולן לגן, לכן
אבא ונועם בחרו שמונה חנוכיות מיוחדות במיוחד. חנוכייה ממרוקו, חנוכייה מבוכרה, מפולין,
מעירק, מצרפת. חנוכייה מתימן, עשויה מאבן, חנוכייה מסוריה וחנוכייה שעוברת במשפחה
של נועם מדור לדור.

– מדוע, לדעתכם, אבא ונועם בחרו להביא לגן דווקא בשמונה חנוכיות?
בסוף המפגש אבא הפתיע את כולם וחילק סופגניות. כולם התאפקו ולא אכלו את הסופגנייה עד שאבא לא התחיל בברכה וכולם ברכו ביחד: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני מזונות" (שזאת הברכה שמברכים על דברי מאפה שאינם לחם) ורק שסיימו לברך אכלו את הסופגנייה הטעימה.

הצעה לפעילות
אוסף החנוכיות במוזיאון ישראל

נועם כועס על ילדי הגן ועל המחנכת

נועם אומר שהבוקר הוא לא רצה ללכת לגן שלו. הוא כועס.
מחנכת: למה, נועם?
נועם אומר שהוא כועס על המחנכת, על הילדים ועל הציצית שלו.
מחנכת: רוצה לשתף אותנו?
נועם מהסס ולבסוף מסכים ומספר שבגן שלו כל הבנים חובשי כיפה, אבל לא כולם באים לבושים בציצית. המחנכת, טובה, מעודדת את הבנים לבוא עם ציצית. כשעשרה בנים מגיעים עם ציצית (עשרה גברים זה מניין), יש חגיגה גדולה בגן והמחנכת מחלקת ממתק.
נועם מספר שהוא תמיד זוכר ללבוש את הציצית, אלא שאתמול הוא התעורר מאוחר, התלבש מהר ושכח. בדרך לגן הוא שם לב ששכח וביקש מאימא לחזור הביתה, אבל לאימא הייתה משמרת בבית החולים והיא מיהרה.
בתפילת שחרית, שזאת התפילה שמתפללים בכל בוקר בגן, כשרצו לברך על הציצית, התברר שרק תשעה בנים הגיעו עם ציצית. כולם הביטו עליו בכעס וילדה אחת אמרה, שבגלל נועם לא יקבלו ממתק.
גם המחנכת טובה אמרה, שחבל שנועם שכח ללבוש ציצית. ושוב הסבירה שללבוש ציצית זאת מצווה מהתורה ושאנחנו מביטים בציצית אנחנו זוכרים להיות ילדים טובים ולקיים את המצוות.
נועם אומר שהוא רצה להגיד לטובה שגם היא שוכחת לפעמים כל מיני דברים ושהוא לא אשם שהוא שכח ושזה לא צודק שכל הילדים כועסים עליו. אבל הוא שתק. נועם ממשיך לספר שבצוהריים, כשסבתא באה לאסוף אותו מהגן, היא ראתה שהוא כעוס ואז היא אמרה לו: "דאגה בלב איש ישיחנה" (ספר משלי). זאת אומרת, שאם יש לך דאגה מסוימת בלב, כדאי שתשתף בה אחרים, כי זה יקל עליך. נועם סיפר לסבתא הכול ואחרי שסיפר באמת הרגיש קצת יותר טוב.

– נועם שואל את ילדי הגן אם גם עליהם כעסו פעם שלא בצדק.

הצעות לפעילויות
1. ליצור עם הילדים "קופסת דאגות" ולצידה פתקים וכלי כתיבה. כשילד או ילדה חשים שנעשה להם עוול כלשהו, הם מבקשים מאחת המחנכות לכתוב את אשר על ליבה או ליבו ולשלשל את הפתק לתיבה. אחת לכמה ימים, הגננת תקריא את הפתקים שבתיבה. לא חייבים לפתור את הבעיה, רק להאזין לה.
2. פעילות ספרותית: לקרוא לילדות ולילדים את ספרו של אנטוני בראון, "לאן הולכות הדאגות בלילות". בעקבות הסיפור אפשר להכין בובות דאגה אישיות.
סרטון עם הסיפור תמצאי כאן
והוראות הכנה לבובות דאגה תמצאי כאן

נועם מוצא בובת דינוזאור

טובה, המחנכת, ביקשה מנועם למיין את כל הסלסלות שבפינת הקוביות, מטלה שנועם ממש אוהב. הוא שפך את כל המשחקים לערמה אחת והתחיל למיין, מכוניות, דמויות, קוביות עץ, בדים, כל דבר לסלסלה נפרדת. לפתע ראה בובת דינוזאור, חומה כזו עם פסים ירוקים זוהרים, טריצוטופס. כזה שכבר מזמן רצה לאוסף שלו. נועם ידע שהדינוזאור לא חלק מרכוש הגן, כנראה שמישהו הביא מהבית, שכח לקחת חזרה והדינוזאור פשוט "נעלם" בבלגן של הסלסלות.

– נועם שואל את החברים מה היו עושים במקומו? הוא ממש רוצה את הדינוזאור, אף אחד לא מחפש אותו, מה לעשות?

הצעות לפעילויות
1. להכין "קופסת אבדות".
2. לספר על "אבן הטוען" בבית המקדש.
3. לספר על רבי חנינא בן דוסא והשבת התרנגולות
4. לספר על שמעון בן שטח והאבן הטובה

איזהו גיבור הכובש את יצרו (המסוגל להתאפק)

נועם מספר שטובה, המחנכת, לימדה אותם את הפסוק "איזהו הגיבור הכובש את יצרו" (מסכת אבות ד', א'.) טובה אמרה, שלפעמים להצליח להתאפק זאת הגבורה האמיתית. טובה ביקשה מההורים לכתוב על פתק אירוע שבו הילדים היו גיבורים והתאפקו. טובה אמרה, שאחרי שתקרא את כל הפתקים תחליט למי תעניק את מדליית הגבורה.
אבא של נועם כתב בפתק איך נועם התאפק לא לכעוס על אחיו הקטן שבטעות קרע עמוד מספר שנועם אוהב. במקום לכעוס על אחיו, נועם נתן לו ספר מקרטון קשיח ומיהר להדביק את העמוד הקרוע.
במפגש, אחרי תפילת הבוקר, טובה הקריאה את כל הפתקים ואמרה שבסוף היום תחליט מי יקבל או תקבל את מדליית הגבורה.
כל הילדות והילדים היו במתח.
במפגש האחרון טובה אמרה, שכולנו גיבורים וגיבורות, אבל את המדליה היא תעניק… לנועם.
נועם מספר, שהלב שלו הלם במהירות והוא גם הרגיש שהוא מסמיק. טובה סיפרה לכולם שבבוקר היא ראתה איך איתן העליב את נועם ואפילו נתן לו מכה. טובה ראתה שנועם מאוד רצה להכות את איתן בחזרה אבל במקום זאת הוא פשוט התרחק מאיתן והלך לשחק בפינת הקוביות. טובה הגננת ענדה לנועם את המדליה על הכיס השמאלי של החולצה שלו, במקום שבו נמצא הלב.

– נועם שואל אם קרה לכם שהתקשיתם להתאפק אבל הצלחתם?

נועם מתבייש באחותו מרים

אתמול מרים, אחותו הגדולה של נועם, באה לקחת אותו מהגן. הוא שמע ילדים מתלחששים ואומרים שהיא מדברת מוזר ושהיא חרשת. נועם נורא התבייש באחותו ואמר לה ללכת.
אחותו אמרה לו, שמצידה שיישאר בגן עד מחר בבוקר והלכה בכעס.
את כל הילדות והילדים כבר אספו מהגן והוא נשאר אחרון. הוא כבר כמעט פרץ בבכי כי הבין שאבא ואימא בטוחים שהוא כבר בבית עם אחותו ולכן הם לא דואגים לו.
כעבור כמה זמן סבתא הגיעה. נועם מספר שהוא רץ אליה וחיבק אותה. הוא היה בטוח שתנזוף בו על שהעליב את אחותו, אבל כרגיל, סבתא הפתיעה אותו ואמרה: "איזהו חכם, הרואה את הנולד!" (המחנכת מסבירה).
נועם שאל את סבתא למה היא מתכוונת וסבתא שאלה אותו: מה חשבת שיקרה אחרי שלא הסכמת לחזור הביתה עם מרים? מה חשבת, מי יחזיר אותך הביתה?
נועם שתק, כי הבין שגם העליב את אחותו וגם לא פעל בחוכמה.

– נועם שואל את ילדי הגן אם יש להם רעיון כיצד יתנצל בפני אחותו?

הצעות לפעילויות
1. ליצור בגן את "פינת הסליחה". ילדים וילדות יוכלו ליצור חפץ מפייס ולהעניק אותו למי שהעליבו.
2. לספר את המדרש "רבי אלעזר והאיש המכוער" ולקשור זאת גם לפתגם "אל תסתכל בקנקן", וכמובן לקשור למום השמיעה של מרים.
3. לספר את הסיפור על רבי יהושע ובת הקיסר

יומולדת לנועם

כבר סיפרנו לכם שנועם נולד בחג שמחת תורה. זה החג שבו מסיימים לקרוא את כל התורה ומתחילים לקרוא מחדש. לכן בחג הזה נהוג לחלק שקיות ממתקים לכל ילדי בית הכנסת. בגלל שזה יום ההולדת שלו, נועם הוא זה שמחלק את השקיות. נועם מאוד אוהב את התפקיד הזה, כי ביום הזה כל הילדים והילדות רוצים להיות החברים הכי טובים שלו.
השנה קרה לו מקרה מבלבל. יום לפני חג שמחת תורה הוא רב עם החבר שלו אריאל. הם ממש הלכו מכות. ביום שמחת תורה כל הילדים עמדו בתור כדי לקבל שקית מנועם וגם אריאל עמד בתור, כאילו כלום לא קרה.
נועם לא רצה לתת לאריאל שקית, אבל נזכר בסיפור שסיפרה טובה המחנכת על קמצא ובר קמצא ונתן לאריאל שקית.
– נועם שואל אם ילדי הגן היו נוהגים כמוהו או שמלמדים את אריאל לקח?

הצעות לשיחות עם חשיפה לתרבות

החג האהוב על נועם

החג שנועם הכי אוהב הוא חג הסוכות. גם בגלל שהוא נולד ממש בסוף חג הסוכות ולפני חג שמחת תורה, שחל ביום האחרון של סוכות.
במוצאי יום הכיפורים, שלושה ימים לפני חג הסוכות, נועם עוזר לאימא ולאבא להוציא מהמחסן את דפנות הסוכה ולבנות אותה בחצר הבית. למחרת, אחרי הגן, אבא ונועם נוסעים לקנות את ארבעת המינים ולהביא סכך מכפות תמרים. כשהם חוזרים הביתה פנים הסוכה כבר מקושט. מרים קישטה את הסוכה בשרשראות הצבעוניות שגם הן נשמרו משנה שעברה, וכעת היא מכינה קישוטים חדשים. מרים מתעקשת להיות אחראית על קישוט הסוכה. היא מרשה לנועם לתלות בצד את מגזרת הנייר שהכין בגן. כשנכנס החג הסוכה שלהם היא הכי יפה בעולם. מרים היא אלופת הקישוטים.
במשך כל ימי חול המועד (חמישה ימים חגיגיים שמותר לנסוע ולבשל בהם) מגיעים לסוכה בני משפחה מכל רחבי הארץ. כולם מברכים בברכת "מועדים לשמחה" ונועם עונה בהתרגשות "זמנים וחגים לששון", ואז… הוא מקבל מתנה לכבוד יום הולדתו. אף אחד לא שוכח להביא לנועם מתנה.
כשנועם היה ממש צעיר הוא חשב שכולם עולים אליו לרגל, לברך אותו ליום הולדתו. עכשיו, כשהוא כבר בן חמש וחצי, הוא מבין שכל בני המשפחה עולים לרגל לירושלים, לכותל המערבי ורק אחר כך באים לבקר את המשפחה שלו.
נועם כל כך שמח שהוא גר בירושלים, העיר שבה היה בית המקדש ואליה עלו לרגל שלוש פעמים בשנה.

הצעות לפעילויות
"עולים לרגל לירושלים".
סיור וירטואלי בירושלים.
ביקור וירטואלי בפארק הצבאים.
השיר "זה קורה בירושלים" של דתיה בן דור מהתכנית "פרפר נחמד".

נועם מתקשה לשמור שבת

נועם ביקש לספר לנו מה קרה לו בשבת שעברה.
הוא אומר שלשמור שבת זה מאוד מסובך, כי יש הרבה דברים שאסור לעשות בשבת. בתורה כתוב: "ששת ימים תעשה כל מלאכה וביום השביעי לא תעשה כל מלאכה". (למחנכת: איסורי השבת נובעים מ-39 מלאכה שנעשו בבניית המשכן ובעבודת הכוהנים ומנגזרותיהן של אותן מלאכות). דבר אחד ברור לנועם, כך הוא לוחש: בשבת אסור להדליק אור ולהשתמש במכשירים חשמליים, כמו טלוויזיה או מחשב, וגם לא בכאלה שמופעלים על ידי בטריות, כמו טלפון נייד (לאחותו מותר להשתמש במכשיר השמיעה שלה, שפועל באמצעות בטריות, כי בלעדיו היא לא תשמע).
בזמן הקורונה, כשהוא והמשפחה שלו היו בבידוד, הוא שיחק שעות ארוכות במחשב, באייפד ובטלפון הנייד. עכשיו, בשבתות, ממש קשה לו לא לשחק. אמנם בבית יש להם משחקים מיוחדים שמשחקים בהם רק בשבת, וזה כיף שכל המשפחה משחקת ביחד, אבל קשה לו להיפרד ממשחקי המחשב.
נועם לוחש, שבשבת שעברה הוא לא הצליח להתאפק ולקח את הטלפון של אחותו ושיחק בו בסתר, כשאבא ואימא נחו את מנוחת הצוהריים.
הוא ידע שעשה דבר שאסור לעשות בשבת, אבל היה לו קשה להתאפק.
– נועם שואל אתכם אם כדאי לו לספר לאבא ולאימא או לסבתא או עדיף לו לשמור את זה בסוד?

הצעות לפעילויות
1. בביתו של נועם, כדי לחבב על הילדים את השבת, ישנם משחקים שמשחקים בהם רק בשבת. גם בגן אנחנו יכולים להחליט על משחקים מיוחדים שייחדו את יום שישי או כל יום אחר שתבחרו.
2. נועם מתייעץ עם הילדים בנושא חשוב ביותר: מהו סוד לגיטימי (הכנת מסיבת הפתעה, לדוגמה ומהו סוד שחייבים לספר למבוגר (סחיטה באיומים, לדוגמה). המחנכת יכולה ליצור משחק פשוט וחשוב ביותר: לכתוב על פתקים מגוון סודות (לגיטימיים, שאינם לגיטימיים ובתחום האפור). על השולחן מניחים עיגולי רמזור, אדום (חייבים לגלות!), צהוב (אני מתלבט), ירוק (מותר לשמור בסוד). כל ילד או ילדה מרימים פתק, המחנכת מקריאה את תוכנו ועל הילד/ה להחליט על איזה עיגול יניח את הפתק.

נועם מנסה לפייס בין ילדים

בכל שבת בבוקר נועם הולך עם אבא לבית הכנסת. אימא, מרים ואחיו הקטן מגיעים מאוחר יותר. אבא לוקח את הסידור שלו ומתעטף בטלית ונועם לוקח את ספרון פרשת השבוע שיש בו איורים מאוד יפים.
בשבוע שעבר, בדרך לבית הכנסת, אבא סיפר לנועם על אהרון, אחיו של משה רבנו, שעליו מסופר בפרשת תצווה. אבא סיפר שאהרון היה "אוהב שלום ורודף שלום" והסביר שלאהרון היו כל מיני דרכים כיצד להשלים בין אנשים שרבו.
מאוחר יותר, נועם ראה שני ילדים גדולים ממנו, רבים בחצר בית הכנסת. הוא התבונן בהם עד שהבין על מה הם רבים: אחד מהם, דן, ראה כדור קטן אדום, הצביע עליו ורצה לקחתו, אבל עילאי, חברו, היה זריז ממנו, לקח את הכדור ושם בכיס.
נועם החליט להיות כמו אהרון, אחיו של משה, ולהשלים ביניהם, אבל לא היה לו רעיון איך לעשות זאת.
– נועם שואל את ילדי הגן אם יש להם רעיונות כיצד להשכין שלום?

הצעות לפעילויות
1. למנות בכל יום בגן ארבעה משכינות ומשכיני שלום. תפקידם יהיה לפייס בין ילדים וילדות שנמצאים בריב.
2. ללמד את השיר "מי האיש"
3. לספר את הסיפור המקראי על רועי אברהם ולוט. אפשר להיעזר גם ביצירות אומנות בנושא.

שיחות ודילמות

הילדה הסקרנית

מחנכת: נועם מספר שביום שבת, אחרי ארוחת הצוהריים, הוא ביקש רשות מאבא ומאימא לרדת לשחק בגן השעשועים שצמוד לביתם.
בגינה היו שתי ילדות. הוא הבין שהן לא דתיות, כי הן לבשו מכנסיים קצרים וגופייה. כששתי הילדות ראו אותו הן התחילו להסתודד. הוא עשה עצמו שלא אכפת לו, עלה על הנדנדה והתנדנד. אחת הילדות ניגשה אליו ושאלה בנימוס אם היא יכולה לשאול אותו שאלה.
נועם אמר שכן, והילדה שאלה אם הוא מוכן להסביר לה למה הוא חובש כיפה? הוא הרגיש שהילדה לא סתם שואלת, אלא באמת רוצה לדעת. הוא הפסיק להתנדנד ואמר לה, שהכיפה מזכירה לנו שהקדוש ברוך הוא נמצא תמיד מעלינו.
הילדה הודתה לו וחזרה לשחק עם החברה שלה. אחרי דקות אחדות הילדה חזרה אליו ושאלה: אז למה בנות לא חובשות כיפה? נועם לא ידע את התשובה והבטיח שישאל את ההורים שלו ובפעם הבאה יגיד לה.

ילדים לא משחקים עם נועם כי הוא דתי

נועם מספר שאתמול אחר הצוהריים הוא ביקש מסבתא רשות לרדת לשחק בגן הציבורי שצמוד לביתם. מהחלון הוא ראה שהשכנים שלו משחקים כדורגל ורצה להצטרף למשחק.
כשביקש מהילדים להצטרף למשחק, אבי, השכן, אמר לו ולשאר הילדים, שנועם לא יכול להשתתף כי הוא דתי. ילד אחד אמר שהכיפה המצחיקה שלו תעוף כשהוא ירוץ ואז הוא יתכופף להרים אותה ויבקיעו להם גול. ילד אחר לעג לציציות שלו ואמר שהן דומות לזנבות של עכברים.
נועם אמר להם: "אז מה אם אני דתי, אני משחק מעולה כדורגל", אבל הם לא הסכימו לשתף אותו.
– נועם שואל את ילדי הגן מה הם היו עושים במקומו?
בסוף הדיון נועם מספר שנזכר באמרה שסבתא אוהבת להגיד לו: "אם אין אני לי, מי לי?" (פרקי אבות). הוא הבין שאין טעם לחכות שישתפו אותו במשחק. הוא עלה מהר לביתו לקח את הכדורגל שלו ועשה כל מיני תרגילים ושיגועים בצד. כשהילדים ראו איזה אלוף הוא, הם הזמינו אותו לשחק איתם.

הצעות לפעילויות
1. להזמין את הבנות והבנים שרוצים לשחק כדורגל.
2. לספר את הסיפור "מי היא אינברירה, קוסמת או מכשפה" מתוך הסוד בבאר של דבורה עומר.
3. "משחק האתגרים" (משחק לעידוד העצמאות):
כל ילד או ילדה חושבים על דבר שהם רוצים לעשות בעצמם, בגן, בבית או בגן השעשועים, אתגר שעדיין קשה לעשות לבד, כמו להתלבש, להכין ארוחת עשר, לסדר פינה בגן או אולי לטפס על המתקן הגבוה בגן השעשועים. במשך השבוע הילדים ישתפו בהצלחותיהם. אפשר להכין אלבום הצלחות של סיפורים או אפילו תמונות (אם יש מחשב אפשר להכין מצגת).
4. בנייה/יצירה ביחידות, בזוגות או בקבוצה כדי להמחיש את המשך האמרה – "וכשאני לעצמי מי אני?"

ילד חדש מגיע לגן השעשועים

נועם כבר ממש חלק מהחבורה שמשחקת כדורגל, הוא מרגיש שהם משתפים פעולה וממש משחקים כקבוצה אמיתית. יום אחד הגיע חבר חדש, תום, שבדיוק עבר לגור מול הבית של נועם. ההורים של תום נולדו ברוסיה, החברים צוחקים עליו ולא רוצים לשתף אותו. נועם זוכר ש"מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך", והוא מחליט להפסיק את המשחק ולגשת אל תום. החברים צועקים ואומרים שלא יהיו חברים שלו, אבל נועם מרגיש שמתגלה בו כוח נסתר, ממש כמו אצל סבתא, שלא מטיפה אלא מספרת, ופתאום הוא ממציא פתגם משלו ועונה לחברים: "מוטב להיות בלי חברים מאשר לעשות מעשים רעים".

הצעה לפעילות
לכתוב אמרות משלנו, להמציא פתגמים שמתאימים למה שקורה במרחב הגן שלנו.