בחירה

בחירה אישית

שחר מספרת שהיא שומעת מבוגרים מדברים על בחירות ועל השאלה במי כדאי לבחור. היא רוצה לספר לנו איך היא בוחרת: כל בוקר אמא מניחה לפניה שלושה זוגות מכנסיים ושלוש חולצות, והיא בוחרת מה ללבוש לגן. שחר אומרת שלפעמים היא בוחרת בגדים ישנים, שכיף לה לשחק איתם בבוץ ולהתלכלך, וביום שישי היא אוהבת לבחור בגדים קצת יותר חגיגיים. לפעמים היא מחליטה ממש מהר, ולפעמים היא מתלבטת ולוקח לה זמן להחליט מה ללבוש.
גם נעמי רוצה לספר לנו משהו. נעמי מספרת שבכל בוקר היא אוהבת לעזור לאמא שלה לבחור איזו מטפחת לקשור סביב הראש. לאמא שלה יש המון מטפחות. לפעמים נעמי אוהבת שאמא שלה בוחרת מטפחת צבעונית, ולפעמים היא מעדיפה מטפחת בצבעים שקטים יותר. נעמי אומרת שלפעמים היא בוחרת מיד, ולפעמים היא מתלבטת בין שתי מטפחות יפות ולוקח לה הרבה זמן להחליט.

שחר ונעמי סקרניות: מה אתם בוחרים לבד?
האם קל לכם לבחור או שלפעמים קשה לכם להחליט?

 

בחירה שמשפיעה על אחרים

נועם קצת עצוב היום. הוא רוצה לספר לנו מה קרה לו ומבקש שנעזור לו. אתמול בחצר נועם רצה לשחק כדורגל עם עמיחי, אבל עמיחי בחר לשחק עם אביתר ולא איתו. עמיחי אמר שהאזור שבו משחקים כדורגל בחצר קטן, ויש בו מקום רק לשני ילדים. נועם נעלב מאוד, כי הוא אוהב לשחק כדורגל והוא גם משחק ממש טוב.
איך אפשר לעזור לנועם?
מה נועם ועמיחי יכולים לעשות עכשיו כדי שאף אחד לא יישאר לבד?

נור מספרת שבגן שלה, בכל יום ילד או ילדה אחרים בוחרים את הסיפור שהמחנכת תספר. אתמול מאג'ד בחר ב"כיפה אדומה". הרבה ילדות וילדים אמרו למאג'ד שהסיפור הזה מפחיד אותם. גם נור אמרה לו שהיא פוחדת מהסיפור וביקשה שיבחר בסיפור אחר, אבל מאג'ד לא הסכים לשנות את הבחירה שלו.
המחנכת הזכירה לכולם שלסיפור יש סוף טוב והבטיחה שהיא תספר אותו הכי פחות מפחיד שהיא יכולה. אבל למרות זאת, לנור ולעוד ילדים היה ממש לא נעים לשמוע את הסיפור.
נור שואלת מה דעתכם על הבחירה של מאג'ד: האם הוא היה צריך להתחשב בילדות ובילדים שפחדו ולבחור סיפור אחר, או שהיה רשאי להתעקש על הבחירה שלו?

דעות שונות ושכנוע

גיל משתף שבזמן האחרון הוא שומע את ההורים שלו מתווכחים בבית, ולפעמים הוויכוח אפילו הופך למריבה. זה גורם לו להרגשה לא נעימה בלב.
כשהוא סיפר על זה לסבא בשיעור העוד שלהם, סבא הסביר לו שיש גם דבר כזה "ויכוח טוב". אמא ואבא מתווכחים מפני שלכל אחד מהם יש דעה אחרת לגבי מי מתאים להנהיג את המדינה, וכל אחד מהם מנסה לשכנע את האחר מדוע לדעתו הבחירה שלו טובה יותר.
סבא סיפר שגם כשהוא ניגן בתזמורת היו ביניהם הרבה ויכוחים על איזה יצירות התזמורת תנגן. כל אחד ניסה להסביר ולשכנע מדוע היצירה שהוא מציע מתאימה או יפה במיוחד. בזכות הוויכוחים האלה סבא הכיר מנגינות חדשות שאחרים הציעו. גם אלה, לדבריו, היו "ויכוחים טובים".
גיל חושב: מה זה בעצם "לשכנע"? ומה הופך ויכוח ל"וויכוח טוב"?
מה דעתכם?
גיל אומר שהוא חושב שהוא מתחיל להבין: לא תמיד לכולם יש אותה דעה, וזה בסדר. מותר לנסות לשכנע – כלומר, להסביר במילים מדוע אנחנו חושבים שהרעיון שלנו טוב או מתאים, ולהקשיב גם למה שיש לאחרים לומר.
עכשיו גיל רוצה לשכנע את החברים שלו מהגן ללכת אחר הצהריים לחוג תיפוף. החברים דווקא רוצים ללכת לחוג בישול. אמא של גיל אומרת שאם עוד שני חברים ילכו איתו לחוג התיפוף, יהיה קל יותר לארגן את הנסיעות, ובכל פעם אבא או אמא של אחד הילדים יוכלו לקחת את כולם.
גיל רוצה שתציעו לו איך הוא יכול לשכנע את החברים שלו לבחור בחוג תיפוף. הוא רוצה לעשות זאת בדרכי נועם, כמו שהמחנכת מלמדת.

יאסין מספר שהמחנכת יוסרה חילקה את ילדי הגן לשתי קבוצות: קבוצה אחת תשתתף בחוג קרמיקה והקבוצה השנייה תשתתף בחוג ספורט. יוסרה הסבירה שבעוד שלושה חודשים הקבוצות יתחלפו: מי שהשתתפו בחוג קרמיקה יעברו לחוג ספורט ולהפך.
יאסין היה בקבוצה שהתחילה בחוג ספורט, אבל הוא נורא רצה להתחיל דווקא בחוג קרמיקה. הוא ביקש מיוסרה לעבור לקבוצה השנייה, אבל יוסרה לא הסכימה שיחליף קבוצה.
יאסין מספר שהוא כל כך רצה להתחיל בקרמיקה, עד שהציע לנוהא להתחלף איתו. נוהא לא רצתה להתחלף, ואז יאסין אמר לה שאם תסכים, הוא ירשה לה ללטף את הסוס שלו ראעד. נוהא הסכימה, ושניהם הלכו ליוסרה המחנכת ואמרו לה שהם רוצים להתחלף בקבוצות.
יאסין ישמח לעזרה שלכם: מה עוד הוא יכול היה לעשות כדי שנוהא תסכים להתחלף איתו?

נעמי מספרת שבכל יום שישי אמא שלה אופה עוגת שוקולד לשבת. נעמי יודעת שקל להכין את עוגת השוקולד, שכולם אוהבים אותה והרכיבים שלה אינם יקרים. אבל לנעמי נורא, נורא מתחשק שהפעם תהיה לשבת עוגת פירות.
נעמי החליטה לשכנע את ההורים שלה שהשבת יאכלו עוגת פירות. היא חשבה על חמישה נימוקים וציירה אותם על דף:
1. היא תעזור לאמא להכין את העוגה.

2. היא תלך עם אבא לשוק בסוף היום והם יקנו שזיפים במחיר זול.

3. היא תחתוך בזהירות רק ארבעה שזיפים לחתיכות קטנות.

4. שזיפים בריאים יותר משוקולד.

5. כולם יזכרו את השבת הזאת כי יאכלו עוגה מיוחדת.

נעמי מספרת שבארוחת הערב של יום חמישי היא פרסה את הדף על השולחן והסבירה להורים את חמשת הנימוקים שלה.
ההורים הקשיבו לה ומיד הסכימו להצעה. הם גם שיבחו אותה על הנימוקים המשכנעים שלה.
נעמי שואלת: האם גם אתם הצלחתם פעם לשכנע את ההורים שלכם במשהו? איך הצלחתם לשכנע אותם?

בחירה בקבוצה, שמשפיעה על כולם, וזכויות מיעוט בקבוצה

בגן של תום המחנכת אמרה שבחורף אפשר לשתול ערוגה חדשה והציעה לילדים לבחור אם לשתול בה פרחים או ירקות. תום רצה מאוד שישתלו ירקות, כמו שסבתא שלו נהגה לגדל ליד הבית שלה בחוץ לארץ. ארבל, שהיא דווקא חברה שלו, רצתה לשתול פרחים כדי שתוכל לקטוף מהם ולהביא הביתה למשפחה בשבת.
המחנכת הציעה לערוך הצבעה, וכך הם עשו. רוב הילדים הצביעו בעד הפרחים. תום ישב בצד מאוכזב ומבואס, כי האפשרות שהוא בחר בה לא זכתה.
תום סקרן: האם קרה לכם פעם שמה שאתם רציתם לא זכה בהצבעה?
איך הרגשתם? ומה עזר לכם להתמודד עם ההרגשה?
מה אפשר לעשות כדי שתום בכל זאת ירגיש שייך וייהנה משתילת הפרחים יחד עם כולם?

שחר מספרת שלילך הגננת החליטה לערוך בחירות בגן. לילך רצתה שהבחירות יהיו דומות לבחירות של המבוגרים. היא הכינה יחד עם הילדים קלפי – קופסת קרטון כחולה עם חריץ – וגם פרגוד ופתקים, כדי שכל אחד ואחת יוכלו לבחור באופן חשאי, בלי שאחרים ידעו במה בחרו.
המחנכת: שחר לא סיפרת לנו את העיקר – בין מה למה הייתם צריכים לבחור או שאולי בין מי למי?
שחר מספרת שלילך המחנכת אמרה שלילדי הגן יש תקציב של מאה שקלים ועליהם לבחור בין משחק מגנטים חדש לבין כלים חדשים לארגז החול. לכן, על חלק מהפתקים צוירו כלים לארגז החול ועל הפתקים האחרים צויר משחק מגנטים. כל ילד וילדה בחרו פתק ושלשלו אותו לקלפי. כולם היו נורא במתח כשלילך פתחה את הקלפי וספרה בקול את הקולות.
מחנכת: זאת בחירה לא פשוטה. במה את בחרת?
שחר מספרת שהיא בחרה בכלים לארגז החול, אבל יותר ילדים וילדות בחרו במשחק מגנטים. 17 קולות היו בעד משחק המגנטים ורק 15 קולות בעד הכלים לארגז החול, ולכן הגננת קנתה את משחק המגנטים. שחר מספרת שהיא עצובה ושלא מתחשק לה לשחק במשחק המגנטים.
שחר שואלת: האם גם לכם קרה שערכו בחירות בין שתי אפשרויות, והאפשרות שאתם בחרתם בה לא זכתה?
איך הרגשתם?
האם יש לכם רעיון מה יכול לעזור לשחר להרגיש פחות עצובה?

הוגנות

רונה רוצה לספר לנו משהו, אבל היא קצת מתביישת.
המחנכת: את רוצה אולי לספר לנו למה את מתביישת? אנחנו מבטיחים לנסות לעזור לך.
רונה מספרת שאתמול הילדים בגן אמרו לה שמה שהיא עשתה לא היה הוגן, שזה בעצם אומר "לא פייר". היא חושבת שהם באמת צדקו, אבל היה לה קשה להתאפק. היא אומרת שלפעמים ממש קשה לה להיות הוגנת.
המחנכת: לפעמים באמת קשה להתאפק כשמאוד רוצים משהו. זה מה שקרה לך?
רונה אומרת שכן ומספרת:
אתמול הגננת הביאה לגן טושים חדשים, ממש טובים. רונה חיכתה המון זמן שיקנו אותם, וכולם יודעים כמה היא אוהבת לצייר. אז היא לקחה את הטושים החדשים, שמה אותם בכיס של המכנסיים שלה והתחילה לצייר.
היא ציירה וציירה – עץ רימונים, כלב חמוד ושמש. היא שמעה את הילדים אומרים שזה לא פייר שרק היא מציירת בטושים החדשים ושגם הם רוצים להשתמש בהם, אבל היא כל כך רצתה לסיים את הציור.
כשהיא סיימה היא הניחה את הטושים על השולחן וראתה שכל הילדים כועסים עליה. אף על פי שהציור שלה יצא ממש יפה, היא כבר לא הייתה שמחה.
רונה אומרת שמכל הדברים בגן היא הכי אוהבת לצייר, ושבעצם היא לא ממש מבינה מה זה להיות הוגנת.
אתם יכולים לעזור לה להבין?
מה כדאי לרונה לעשות בפעם הבאה כדי להיות הוגנת וכדי שגם הילדים האחרים יוכלו ליהנות מהטושים החדשים?

שוויון קולות – "כל קול שווה"

שחר מספרת שאתמול סבא סיפר לה על הפעם הראשונה שהוא השתתף בבחירות בישראל, אחרי שעלה עם משפחתו מאתיופיה. הלב שלו פעם ממש חזק כשהכניס את הפתק שלו לקלפי. הוא התרגש מכך שהוא משתתף בבחירות ומשמיע את קולו בבחירת הנציגים שינהיגו את המדינה.
שחר שאלה את סבא: גם ראש הממשלה משתתף בבחירות?
סבא אמר שכן, ושחר התפלאה: "אבל בטח ראש הממשלה בוחר את עצמו, ובגלל שהוא איש כל כך חשוב – הקול שלו שווה יותר מהקולות של אנשים אחרים ויעשו מה שהוא רוצה".
סבא הסביר לשחר שכשסופרים את הפתקים בקלפי, לא יודעים מי הכניס כל פתק, וכל פתק שווה בדיוק נקודה אחת. אמא הוסיפה שבבחירות כל הקולות שווים באותה מידה.
שחר נזכרה שגם בגן שלה, כשעורכים הצבעה, הקול שלה נחשב בדיוק כמו הקול של אביב, אף על פי שהיא צעירה ממנו בשנה.
שחר סקרנית:
האם גם אצלכם בגן עורכים הצבעות? על מה אתם מצביעים?
האם הקול של כל אחד ואחת נחשב באותה מידה?

נעמי מספרת שסבתא-רבא שלה, סבתא מזל, היא אישה זקנה שקשה לה ללכת. היא רוצה מאוד להצביע, כדי שיספרו גם את הקול שלה כמו את הקולות של כולם, אבל קשה לה להגיע לקלפי המרוחקת מביתה, ולמשפחה אין מכונית פרטית.
נעמי דואגת: מה אפשר לעשות כדי שסבתא-רבא מזל תוכל להגיע לקלפי ולהצביע?
[אחרי שהילדים מציעים רעיונות]:
נעמי חשבה לאפשר לשאול את השכנה, שיש לה מכונית, אם היא יכולה לקחת איתה את סבתא-רבא מזל לקלפי. נעמי אפילו רוצה לבקש להצטרף אליהן לנסיעה.

מנהיגות מיטיבה

גיל מספר שבלילה הוא דמיין שהוא ראש הממשלה של מדינת ישראל ושאל את עצמו מה הוא היה עושה אילו היה ראש ממשלה.
המחנכת: וואו, גיל, איזו מחשבה מעניינת. ראש הממשלה צריך לעסוק בהמון תחומים, חשבת על משהו מסוים?
גיל מספר שהוא ממש אוהב בעלי חיים, ולכן חשב על הדברים שראש הממשלה יכול לעשות למענם.
המחנכת: גיל, אתה רוצה לשתף אותנו ברעיון שלך?
גיל מספר שהוא חשב המון ובסוף הבין שראש הממשלה צריך קודם כול לתת דוגמה אישית. למשל, הוא יכול לאמץ כלב או חתול מצער בעלי חיים, להצטלם כשהוא מניח קערת מים מחוץ לבית כדי שחתולים יוכלו לשתות ממנה, וגם להראות כיצד אפשר להכין לחתולים חסרי בית מקום מוגן מפני הקור והגשם בחורף.
המחנכת: גיל, אני חושבת שיש משהו חשוב מאוד שמה שאתה אומר. מנהיגים ומנהיגות צריכים לתת דוגמה אישית, וכך גם לעודד אחרים לפעול ולעשות דברים טובים.
גיל שואל: איזו דוגמא אתם הייתם נותנים אם הייתם ראשת או ראש הממשלה?

יאסין מספר שהמחנכת בגן שלו נתנה לילדים "שיעורי בית". הם התבקשו לדמיין שהם ראש או ראשת הממשלה ולחשוב מה היו עושים למען כל הילדים והילדות בישראל כדי שיהיה להם טוב.
יאסין מציע שקודם אתם תציעו את ההצעות שלכם ואחר כך הוא ישתף אתכם במחשבות שלו.
[אחרי שהילדות והילדים משתפים במחשבותיהם יאסין ממשיך].
יאסין מספר שהוא התייעץ עם האחיות שלו ועם ההורים שלו.
אחותו, ליאן, הציעה שבכל הגנים יהיו מתקנים כיפיים ולא שבורים, שהילדות והילדים יוכלו לטפס, לקפוץ ולהשתולל.
אחותו, רתיל, התלהבה מהרעיון ואמרה שהיא תדאג לציליה בחצר כדי שלא יהיה כל כך חם.
אמא שלו הציעה שראשת הממשלה תדאג שלכל הילדים והילדות בישראל יהיה אוכל מזין ובריא.
אבא שלו הציע שראש הממשלה ידאג שלכל הילדים והילדות בישראל יהיו מורות ומורים מעולים.
יאסין מספר שהוא הלך גם לסבא ולסבתא וסיפר להם על שיעורי הבית שלו. הוא שיתף אותם ברעיונות שהציעו בני המשפחה, וסבתא שאלה אותו: "ומה אתה מציע"?
יאסין אמר שהוא היה דואג שלכל משפחה יהיה ממ"ד או מקלט קרוב, כי יש ילדים בגן שלו לא היה מקום בטוח להסתתר בו מפני הטילים.
יאסין מספר שסבתא חשבה וחשבה, ובסוף אמרה שראש הממשלה צריך לדאוג שלכל הילדים והילדות בישראל – לכולם – יהיו חיים בריאים, בטוחים ושמחים.
סבא של יאסין הוסיף, שאילו הוא היה ראש הממשלה, הוא לא היה מצליח להירדם בלילה אילו ידע שיש אפילו ילד אחד בישראל שאינו אוכל מזון בריא משום שלהוריו אין די כסף לקנות אותו.
יאסין מספר שבלילה חלם שהוא ראש ממשלה שדואג לכל הילדים והילדות.

מה זה בכלל הבחירות האלה?

למחנכת:
בבחירות לכנסת המבוגרים בוחרים מי ינהיג את המדינה ומי יקבל בה החלטות חשובות.
בבחירות משתתפות מפלגות – קבוצות של אנשים שיש להן רעיונות, עמדות ותוכניות בנוגע לאופן שבו ראוי לנהל את המדינה ולטפל בנושאים החשובים לחברה.
למשל, כאשר צריך להחליט במה להשקיע את כספי המדינה, מפלגות שונות עשויות להציע סדרי עדיפויות שונים: מפלגה אחת יכולה לחשוב להשקיע יותר בהתמודדות עם משבר האקלים, ואילו מפלגה אחרת יכולה להציע להשקיע יותר בתחבורה, בסלילת כבישים ולא בבנייה.
המפלגות מציעות דרכים שונות להתמודד עם נושאים המשפיעים על חיי כולנו. כל אזרח בעל זכות בחירה יכול לבחור במפלגה שהוא רוצה שתייצג את עמדותיו בכנסת.
לכן הבחירות חשובות כל כך. באמצעות ההצבעה האזרחים משתתפים בקביעת הרכב הכנסת, ובעקבות זאת גם בעיצוב הדרך שבה המדינה תתנהל בשנים הבאות.

תום מספר שאתמול בארוחת הערב, ההורים שלו והדודים שלו התווכחו על הבחירות. הדודים שלו חושבים להצביע למפלגה אחת, וההורים שלו חושבים להצביע למפלגה אחרת. הם דיברו ברוסית, אבל תום הבין כמעט את כל מה שאמרו.
מה שתום לא מבין הוא למה זה כל כך משנה לאיזו מפלגה מצביעים ומי יהיה ראש הממשלה.
תום שואל: אתם מבינים למה הבחירות חשובות?

רונה מספרת שבשבת המשפחה שלה והמשפחה של הדודים שלה יצאו יחד לפיקניק בחורשת טל. בתחילת הפיקניק היה נורא כיף, אבל בהמשך אמא שלה ודוד שלה התחילו להתווכח על הבחירות.
רונה מספרת שהיא לא זוכרת את שמות המפלגות, אבל אמא שלה ממש לא אוהבת את המפלגה שדוד שלה מתכונן להצביע לה, והדוד לא אוהב את המפלגה שאמא שלה מתכוננת להצביע לה.
בהתחלה הם התווכחו, אבל אחר כך התחילו לצעוק זה על זו. פתאום, הדוד אמר למשפחה שלו לארוז את הסלים והתיקים ולהיכנס למכונית. אף אחד לא הצליח להרגיע אותו, וגם אמא של רונה הייתה מאוד נסערת. רונה מספרת שהיא פרצה בבכי וביקשה לחזור הביתה.
רונה שואלת: האם גם אצלכם במשפחה מתווכחים לפעמים בגלל הבחירות?
האם לדעתכם אפשר לחשוב אחרת ולהתווכח בלי לצעוק ובלי לפגוע זה בזה?
רונה שואלת אם אתם חושבים שאמא שלה והדוד ישלימו. היא מאוד דואגת.

נועם מספר שבארוחת שבת אצל סבתא ביום שישי דיברו כרגיל על הבחירות. הוא לא ממש הקשיב, העדיף לאכול מהר את מרק העוף הטעים של סבתא וללכת לחדר לשחק. כולם אמרו באיזה מפלגה יבחרו אבל דוד שלו, חגי, אמר שהוא בכלל לא הולך לבחור. כי אין למי.
נועם לא הבין – אמא סיפרה לו שיש המון מפלגות.
ואז אחותו הסבירה לו בשקט שהדוד שלהם לא אוהב אף אחת מהמפלגות ולכן הוא לא ישתתף בבחירות ולא יצביע לאף אחד.
נועם שמע שאמא שלו מנסה לשכנע את הדוד להצביע בכל זאת למפלגה שהיא הכי טובה לדעתו.
נועם מבולבל – מה עדיף? שחגי לא יצביע אם אין מפלגה שהוא חשוב שהיא ממש טובה או שיצביע בכל זאת שייבחר המנהיג הכי טוב , אפילו אם הוא לא מושלם?

פתאום, נועם נזכר במשהו שקרה פעם בגן – הגננת עשתה הצבעה על משחקים חדשים שהילדים רוצים שהיא תקנה לגן – פאזלים או בובות. נועם לא רצה לא את זה ולא את זה, ולא הבין למה בכלל כדאי לו להרים את היד. אבל בסוף, החברים שלו שכנעו אותו להצביע.
רוצים לנחש למה נועם הצביע? ואיך החברים שלו הצליחו לשכנע אותו להצביע בכל זאת?

גיל מספר שאתמול אחר הצהריים הללי, חברה שלו מהגן, באה לשחק איתו. גיל מאוד אוהב לשחק עם הללי כי תמיד יש להם רעיונות כיפיים למשחק. אתמול גיל הפתיע אותה בקופסת קרטון גדולה והציע ששניהם יכינו ממנה בית. גיל מספר שהוא ציפה שהללי תתלהב מהרעיון אבל היא פתאום פרצה בבכי. אבא של גיל מיהר לחדר הילדים, הוא דאג להללי. כשאבא של גיל שאל אותה מה קרה, הללי אמרה לו (תוך כדי בכי) שהיא שמעה בלילה את אמא שלה אומרת לאבא שלה שאם בבחירות תפסיד המפלגה שהם אוהבים, כל המשפחה עוזבת את ישראל ועוברת לגור בקפריסין.
אבא של גיל ניסה להרגיע את הללי אבל היא לא נרגעה. היא אמרה שהדודים שלה כבר עזבו את ישראל והיא מפחדת, כי היא אוהבת את הבית שלה ואת כל החברות והחברים שלה מהגן ולא רוצה להיפרד מהם.
גיל מספר שגם הוא הרגיש עצוב ומבוהל ולא ידע מה להגיד להללי. גיל שואל אם יש לכם רעיון מה להגיד להללי ואולי גם להורים שלה.