תחרותיות

תחרותיות בגן

תחרותיות היא אינטראקציה חברתית שכיחה בגן הילדים. ישנם חוקרים הטוענים שאין דבר כזה "תחרותיות בריאה", שכן כל תחרותיות פוגעת הן בדימוי העצמי של הילד והילדה והן ביצירתיות שלהם. חוקרים אחרים יטענו שתחרותיות מידתית היא תכונה אנושית חיובית. כך או אחרת הילדים והילדות מוצאים את עצמם בגן ובמשפחה בדינמיקות של הפסד וניצחון.
הסיפורונים שיציגו בובות הפרסונה יכולים לעורר שיח רגשי-חברתי על השוואה בין ילדים ועל הפסד וניצחון.

החבר של גיל שר שירי ניצחון כשהוא מנצח

גיל מספר שהוא מאוד אוהב את החבר שלו, נווה. הוא אוהב לבנות איתו בקוביות, לשחק בארגז החול ולהתבונן איתו בזכוכית מגדלת על חרקים ופרחים. אבל דבר אחד מאוד מפריע לגיל בנווה: כשהם משחקים במשחקים כמו טאקי, פיקולו או דמקה, ונווה מנצח, הוא רץ בכל הגן ושר – "איזה ניצחון, איזה ניצחון!" כאילו שהוא שחקן כדורגל שהבקיע גול באליפות העולם.
גיל אומר שההתנהגות הזאת של נווה מאוד מפריעה לו. כשהוא מנצח את נווה הוא שמח בשקט, בלב.

מה כדאי לגיל לעשות, לדעתכם?

רונה תמיד מנצחת בדוקים

רונה מספרת שהיא אלופת הגן בדוקים (מיקאדו) היא תמיד מנצחת כי התנועות שלה נורא עדינות ויציבות והיא גם יודעת לתכנן היטב באיזה דוק לבחור.
רונה אומרת שזה בכלל לא כיף להיות אלופת הגן בדוקים.
זה מוזר, למה אתם חושבים שזה לא כיף תמיד לנצח? אחרי שהילדות והילדים יתייחסו לסוגיה נמשיך בסיפורון.
רונה מספרת שאף אחד כבר לא רוצה לשחק איתה בדוקים כי ברור לכולם שהם יפסידו וכך היא לא יכולה לשחק בגן במשחק האהוב עליה.
אתם יכולים לייעץ לרונה מה לעשות?

האחות הקטנה של נעמי מנצחת בחידון

נעמי מספרת שבכל שבת בסעודה שלישית (סעודה קלה בשבת אחה"צ) אבא שלה עורך חידון בין האחים והאחיות. החידון תמיד קשור לחמשת חומשי התורה. אבא חד חידות קשות לאחים הגדולים שכבר לומדים בישיבה, וחידון קל לנעמי ולאחותה הקטנה.
נעמי מספרת שבדרך כלל היא מנצחת את אחותה הקטנה או שהחידון מסתיים בתיקו, אבל השבת אחותה הקטנה נצחה אותה. אבא שאל באיזה יום אלוקים ברא את השמש הירח והכוכבים? נעמי התבלבלה ואמרה שביום השני לבריאת העולם ואחותה אמרה שביום הרביעי לבריאה. וכך אחותה הקטנה ניצחה אותה בחידון. כל בני המשפחה שיבחו את אחותה הקטנה שזכתה בממתק.
נעמי מספרת שנהיה לה ממש מצב רוח רע ולא התחשק לה לשחק עם אחותה.

רוצים, רוצות להגיד משהו לנעמי?
האם גם לכם קרה שאח או אחות שלכם נצחו אתכם? איך הרגשתם? מה עשיתם?

החברה של תום לא משחקת בהגינות

תום מספר שיש לו חברה טובה בגן, קוראים לה ניקול. גם ההורים של ניקול נולדו ברוסיה. בגן, תום וניקול אוהבים לדבר ביניהם ברוסית. תום אומר שכיף להם שאף אחד לא מבין על מה ועל מי הם מדברים.
לפעמים הם נפגשים אחר הצהריים. כשהם נפגשים בבית של ניקול, סבתא שלה מקריאה להם ספרים ברוסית. כשהם נפגשים בבית של תום הם משחקים במשחקי קופסא. לתום יש הרבה משחקי קופסא.
תום מספר שכשניקול מרגישה שהיא עומדת להפסיד היא מפסיקה לשמור על כללי המשחק: היא מרימה שלושה כרטיסים במשחק הזיכרון ואומרת: אופס, התבלבלתי. אם הם משחקים "מלחמה", היא לא מניחה את הקלף הראשון בערמה שלה אלא בוחרת אותו. אם תום הולך רגע לשירותים, כשהוא חוזר הוא מגלה שהיא שינתה את הכלים על לוח הדמקה לטובתה.
תום מספר שכשהוא מעיר לה שהיא לא משחקת בהגינות היא כועסת והם מתחילים לריב.

קרה לכם שחבר או חברה לא שמרו על כללי המשחק?
מה אתם מייעצים ומייעצות לתום לעשות?

רים היא הכי, הכי…

נור מספרת שהיא מאוד אוהבת לשחק עם רים, החברה שלה. הן הכי אוהבות לשחק במשחקים דמיוניים שהן ממציאות כמו – בואי נגיד שאנחנו שתי פיות שמכינות שיקוי קסמים נגד מפלצות. או, בואי נגיד שאנחנו טסות לאפריקה וצריכות לארוז מזוודה.
אבל יש דבר אחד שמרגיז אותה ברים. רים בטוחה שהיא הכי, הכי בכל דבר: רים הכי צדיקה בגן כי הולכת בכל יום שישי להתפלל במסגד, היא מציירת הכי יפה בגן, היא מנצחת את כל הבנות בריצה, היא לבושה הכי יפה, היא מסורקת הכי יפה, היא רוקדת הכי יפה וגם שרה הכי יפה.
ורים לא חושבת את כל זה רק בלב שלה… היא בכל פעם מזכירה את זה לנור.
נור מספרת שמצד אחד רק עם רים היא יכולה לשחק במשחקים הדימיוניים שלהן, אבל מצד שני נמאס לה שרים משוויצה שהיא הכי, הכי.

מה אתם מייעצים ומייעצות לנור לעשות? נור כבר אמרה לרים שתפסיק להשוויץ אבל זה לא עזר.

הקבוצה של נועם מפסידה בכדורגל

נועם מספר, שכמו שאנחנו כבר יודעים הוא אוהב לשחק בכדורגל והוא גם שחקן מצטיין. פעמיים בשבוע נועם משתתף בחוג כדורגל. אחרי אימון כושר של חצי שעה, מתחיל המשחק: המאמן מחלק אותם לשתי קבוצות וגם מחלק תפקידים (מי שוער, בלם, מגן, חלוץ וכו').
נועם מספר שלפני תחילת המשחק הוא מתפלל לאלוקים שהקבוצה שלו תנצח. הוא גם מבטיח לאלוקים שאם ינצחו, ואם הוא בתפקיד החלוץ יבקיע גול, הוא ישתפר בקיום המצוות.
נועם מספר שאתמול לפני המשחק הוא התפלל והבטיח לאלוקים שהוא יקפיד לברך לפני שהוא אוכל פרי או ממתק (לפעמים הוא שוכח לברך). נועם שיחק ממש טוב וגם הבקיע שני גולים אבל הקבוצה שלו הפסידה.
נועם מספר שהוא היה עצוב, כעוס ומאוכזב. הוא בקושי התאפק מלבכות כי הוא פחד שכולם יצחקו עליו. המאמן אמר לו שהוא חייב ללמוד להפסיד וזה עוד יותר עיצבן אותו.
נועם אומר שהוא מתלבט אם להמשיך להשתתף בחוג הכדורגל כי באמת מאוד קשה לו להפסיד.

מה נייעץ לנועם?

שחר הכוכבת

שחר מספרת שמסיבת סוף השנה בגן מלחיצה אותה.
מה יכולה להיות הסיבה? אחרי השיח עם הילדות והילדים, נמשיך בסיפורון.
שחר מספרת שהמורה לריתמוסיקה תמיד, תמיד משבחת אותה ואומרת לכל הילדים והילדות להסתכל עליה וללמוד ממנה לרקוד, לשיר או לנגן לפי הקצב. במסיבות שהגננת והמורה לריתמוסיקה מתכננות, שחר תמיד מקבלת את התפקיד הראשי. לקראת מסיבת סוף השנה שחר שוב נבחרה להיות "הכוכבת". בגן היו כמה ילדים וילדות שכעסו על כך. שחר הבינה אותם.
שחר אומרת שמצד אחד זה נעים שמשבחים אותה אבל מצד שני זה בכלל לא נעים לה משאר הילדים שרק אותה משבחים.
מה אתם אומרות ואומרים, מה כדאי לשחר לעשות?

 

תחרותיות בבית הספר

תחרותיות היא אינטראקציה חברתית שכיחה בכיתה, מה גם שקריאה, כתיבה וחשבון הו מיומנויות מדידות. ישנם חוקרים הטוענים שאין דבר כזה "תחרותיות בריאה", שכן כל תחרותיות פוגעת הן בדימוי העצמי של הילד והילדה והן ביצירתיות שלהם. חוקרים אחרים יטענו שתחרותיות מידתית היא תכונה אנושית חיובית. כך או אחרת, הילדים והילדות מוצאים את עצמם בכיתה ובמשפחה בדינמיקות של טוב/ה יותר מ… ופחות טוב/ה מ…  ובפן המשחקי, הם מוצאים עצמם בחוויות מורכבות של הפסד וניצחון.

הסיפורונים שיציגו בובות הפרסונה יכולים לעורר שיח רגשי-חברתי על השוואה בין ילדים ועל הפסד וניצחון.

החבר של גיל שר שירי ניצחון כשהוא מנצח

גיל מספר שהוא מאוד אוהב את החבר שלו, נווה. בגן הילדים, גיל אהב לבנות איתו בקוביות, לשחק בארגז החול, להתבונן איתו בזכוכית מגדלת על חרקים ופרחים. גם בהפסקות בבית הספר כיף לגיל לשחק עם נווה. דבר אחד מאוד מפריע לגיל בנווה: כשקובי מסיים ראשון בכיתה את המטלה בחשבון או בכתיבה והמורה אומרת שאין לו אף שגיאה, הוא מנופף בידיים ושר בקולי קולות – "איזה ניצחון, איזה ניצחון!" כאילו שהוא שחקן כדורגל שהבקיע גול באליפות העולם.
גיל אומר שההתנהגות הזאת של נווה מאוד מפריעה לו. כשגיל מסיים את המטלות הוא שמח בלב ולא משוויץ.

גיל שואל מה אתם מרגישים וחושבים על ההתנהגות של נווה?

רונה תמיד מנצחת בגומי

רונה מספרת שהיא אלופה בגומי. בהפסקות היא תמיד מנצחת כי היא קופצת גבוה ומדויק.
רונה אומרת שזה בכלל לא כיף להיות אלופה בגומי.
זה מוזר, למה אתם חושבים שזה לא כיף להיות אלופה? (אחרי שהילדות והילדים יתייחסו לסוגיה נמשיך בסיפורון)

רונה מספרת שאף אחת כבר לא רוצה לשחק איתה בגומי כי ברור לכולם שיפסידו. היא תעבור משלב לשלב ולא תיפסל עד שההפסקה תגמר. רונה מספרת שהיא מביאה כל יום את הגומי שלה לבית הספר אבל הוא נשאר בילקוט. היא מאוד עצובה שהיא לא יכולה לשחק בהפסקות במשחק האהוב עליה.
אולי תייעצו לרונה כיצד לנהוג?

האחות הקטנה של נעמי מנצחת בחידון

נעמי מספרת שבכל שבת בסעודה שלישית (סעודה קלה בשבת אחה"צ) אבא שלה עורך חידון בין האחים והאחיות. החידון תמיד קשור לחמשת חומשי התורה. אבא חד חידות קשות לאחים הגדולים שכבר לומדים בישיבה, וחידון קל לנעמי שהיא כבר בכיתה א' ולאחותה הקטנה.
נעמי מספרת שבדרך כלל היא מנצחת את אחותה הקטנה או שלעיתים רחוקות החידון מסתיים בתיקו. בשבת האחרונה אחותה הקטנה נצחה אותה… אבא שאל באיזה יום אלוקים ברא את השמש, הירח והכוכבים?
יודעים?
נעמי התבלבלה ואמרה שביום השני לבריאת העולם. אחותה אמרה שביום הרביעי לבריאה. אחותה צדקה וניצחה אותה בחידון. כל בני המשפחה שיבחו את אחותה הקטנה שזכתה בממתק.
נעמי מספרת שנהיה לה ממש מצב רוח רע ולא התחשק לה לשחק עם אחותה.
רוצים, רוצות להגיד משהו לנעמי?
האם גם לכם קרה שאח או אחות שלכם נצחו אתכם? איך הרגשתם? מה עשיתם?

החברה של תום מעתיקה את התשובות ממנו

תום מספר שיש לו חברה טובה בכיתה, קוראים לה ניקול. גם ההורים של ניקול נולדו ברוסיה. בבית הספר תום וניקול אוהבים לדבר ביניהם ברוסית. תום אומר שכיף להם שאף אחד לא מבין על מה ועל מי הם מדברים.
תום מספר שניקול רוצה להיות טובה כמוהו בחשבון. בכיתה, כשהמורה נותנת מטלה, ניקול מעתיקה את התשובות מתום והמורה מציירת גם לה "חייכן".

מה אתם מייעצים לתום לעשות?

רים הכי, הכי

נור מספרת שרים הייתה החברה הכי טובה שלה בגן, אבל מאז ששתיהן לומדות בבית הספר רים מעצבנת אותה, כי רים אומרת שהיא הכי, הכי, בכל דבר: הכתב שלה בערבית הכי יפה בכיתה, העיטורים שלה במחברת הכי יפים, היא יודעת לדקלם הכי הרבה אַיאַת (פסוקים מהקוראן), לשיר שירים באנגלית ולרקוד כמו ביונסה, והיא גם הכי יפה, לבושה הכי בטעם והכל הכי, הכי.

מה אתם אומרים ואומרות כדאי לנור לעשות? היא כבר אמרה לרים שתפסיק להשוויץ

הקבוצה של נועם מפסידה בכדורגל

נועם מספר, שכמו שאנחנו כבר יודעים, הוא אוהב לשחק בכדורגל והוא גם שחקן מצטיין. פעמיים בשבוע נועם משתתף בחוג כדורגל. אחרי אימון כושר של חצי שעה, מתחיל המשחק: המאמן מחלק אותם לשתי קבוצות וגם מחלק תפקידים (מי שוער, בלם, מגן, חלוץ וכו').
נועם מספר שלפני תחילת המשחק הוא מתפלל לאלוקים שהקבוצה שלו תנצח. הוא גם מבטיח לאלוקים שאם יקבל את תפקיד החלוץ ויבקיע גול, הוא ישתפר בקיום המצוות.
נועם מספר שאתמול לפני המשחק הוא התפלל והבטיח לאלוקים שהוא יקפיד לברך לפני שהוא אוכל פרי או ממתק (לפעמים הוא שוכח לברך). נועם שיחק ממש טוב וגם הבקיע שני גולים אבל הקבוצה שלו הפסידה.
נועם מספר שהוא היה עצוב, כועס ומאוכזב. הוא בקושי התאפק מלבכות, כי הוא פחד שכולם יצחקו עליו. המאמן אמר לו שהוא חייב ללמוד להפסיד וזה עוד יותר עיצבן אותו.
נועם אומר שהוא מתלבט אם להמשיך להשתתף בחוג הכדורגל כי באמת מאוד קשה לו להפסיד.

אתם מבינים את נועם? רוצים לייעץ לו?

שחר הכוכבת

שחר מספרת שהמסיבות בכיתה מלחיצות אותה.
מה יכולה להיות הסיבה? (אחרי השיח עם הילדות והילדים, נמשיך בסיפורון)
שחר מספרת שהמורה תמיד משבחת אותה ואומרת לכל הילדים והילדות, ששחר לא רק שקוראת ברצף, היא גם מקריאה את הכתוב כמו שחקנית אמיתית. שחר תמיד מקבלת את התפקיד הראשי בטקסים ובמסיבות. לקראת מסיבת סוף השנה, שחר שוב נבחרה להיות "הכוכבת". היו כמה ילדים וילדות שכעסו על כך. שחר הבינה אותם.
שחר אומרת שמצד אחד זה נעים שמשבחים אותה, אבל מצד שני זה בכלל לא נעים לה משאר הילדים, שרק אותה משבחים.
מה אתם אומרות ואומרים מה כדאי לשחר לעשות?