החברה הישראלית מאופיינת בשונות ובגיוון בכל הקשור לקבוצות האתניות והתרבותיות המרכיבות אותה ולמתחים הקיימים ביניהן. בפני מערכת החינוך עומד אתגר מרכזי והוא לחנך ילדים, החל מהגיל הרך, לעמדות חיוביות וליחס מכבד לשונות ולפלורליזם, להתמודדות סובלנית ולדיאלוג עם קבוצות שונות בחברה.
החל משנות חייהם הראשונות, ילדים מודעים להבדלים פיזיים ותרבותיים בין בני אדם ולומדים מהסביבה על עמדות כלפי הקבוצות השונות בחברה. כדי שילדים יגדלו עם עמדות חיוביות כלפי קבוצות מגוונות, עליהם לחוות חברה שוויונית, מכבדת ולא גזענית. מכאן, שלמחנכות ולמחנכים בגיל הרך יש תפקיד מרכזי בהעברה של מסרים ברורים בדבר שוויון ומתן כבוד לכל אחד ואחת ולכל קבוצה ותרבות בחברה הישראלית. על מסרים אלה לבוא לידי ביטוי כבר בקרב ילדי הגיל הרך באופן מתמשך ושוטף באמצעות התנסות בחוויות מגוונות, מפגשים עם תרבויות שונות ושותפות בפתרון בעיות העולות על רקע מתחים חברתיים ותרבותיים.
במדינות רבות בעולם השימוש בבובות פרסונה מיועד להעמקת ההיכרות של ילדי הגן ותלמידי הכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי עם ילדים מרקע שונה ולטיפוח פתיחות ועמדות חיוביות כלפיהם. בובות הפרסונה מייצגות את השונות ואת הגיוון בחברה והן מתאימות במיוחד לחברה הישראלית, שבה ילדים ממעטים לפגוש באופן יום-יומי ילדים מרקע תרבותי מגוון (בין היתר, בשל זרמי החינוך הנפרדים – ממלכתי, ממלכתי דתי, עצמאי וערבי). על רקע זה פיתחה עמותת "משחקים לעתיד" שבע בובות פרסונה המביאות לגנים ולכתות את הגיוון התרבותי בישראל.
בובות הפרסונה עשויות בד ודומות במאפייניהן הפיזיים (כגון גודל ולבוש) לילדים אמיתיים. לכל בובה יש מאפיינים היוצרים דמות ייחודית בעלת זהות אישית קבועה, הכוללת אפיונים אישיים (כגון שם ותחביבים), משפחתיים (כגון אחים ואחיות, משפחה מורחבת) ותרבותיים (כגון שפה וחגים). מכלול האפיונים מביאים לידי ביטוי את הדמיון והשוני בין דמות הבובה לבין הילדים ומאפשרים היכרות עם תרבויות מגוונות תוך דיאלוג, פעילות חווייתית, שיחות על אירועים שמחים ועצובים והעלאת דילמות שהדמות מתמודדת עימן.
שילוב הבובות מאפשר למחנכות, גננות ומורות, ולילדים (וגם להורים) להיות שותפים ביצירת סביבה וחברה שבהן כל אחד ואחת מהילדים ומשפחותיהם מרגישים שייכים, חזקים ומשפיעים על רווחתם שלהם ושל אחרים.
מה מאפשרות בובות הפרסונה?
בובת הפרסונה מייצגת ילד או ילדה עם סיפורים אמיתיים ומציאותיים. לכן ניסיונה של המחנכת באינטראקציות עם הילדים הוא הבסיס לשילובה של הבובה בגן או בכיתה. המחנכת אינה שחקנית המציגה את תפקידה של הבובה בקול ילדותי, אלא הבובה מדברת באמצעות המחנכת; היא יושבת בנינוחות על ברכה ו'לוחשת' באוזנה; המחנכת מקשיבה ואז מספרת לילדים (בגוף שלישי: "שחר מספרת ש"… "נועם אמר לי ש"…) את מה שהבובה אמרה לה. כלומר, הבובה היא דמות עצמאית, שהמחנכת עוזרת לה לבוא לידי ביטוי. במהלך המפגש עם הבובה, המחנכת מנחה את השיחה עימה, מזמינה את הילדים לשתף בחוויות ובתגובות שלהם, ממקדת ומרחיבה את דברי הילדים.
בהדרגה ובקצב המתאים לכל מחנכת, בובות הפרסונה מצטרפות לקבוצת הילדים. לעיתים מחנכות בוחרות שהבובות יהיו אורחות המבקרות מידי פעם בגן ולעיתים הבובה הופכת להיות דמות קבועה בגן וההתייחסות אליה היא כאל כל ילד וילדה בגן בצורה מכבדת ושיתופית. בובות הפרסונה אינן בובות משחק; הילדים אינם משחקים עם הבובה, אלא מתייחסים אליה כאל אחת מהם.
בהזדמנויות שונות הילדים יכולים להזמין את הבובה להצטרף אליהם לפעילות, לדוגמה: לשבת לידם במפגש, בארוחת הבוקר או ביום הולדת, להצטרף אליהם למשחק בחצר. כשהבובה אינה 'בשימוש', ניתן להושיבה במקום כלשהו בגן או בכיתה לצד הילדים או להסתירה מעיני הילדים ולהציגה מחדש בכל מפגש.
לעיתים, לפני שילוב הבובות, מחנכות מביעות חשש שהילדים יימנעו מיצירת קשר עם הבובות, מאחר שהן אינן ילדים אמיתיים. אולם, הניסיון מלמד, כי חשש זה יתבדה לאחר שהילדים יכירו את הפרסונה של הבובה ויפתחו קשר בינם לבינה.
כאמור, לצורך היכרות מעמיקה של הילדים עם הדמות שבובת הפרסונה מייצגת, עם התרבות שאליה היא משתייכת ועם האתגרים שעימם היא מתמודדת, חשוב לקיים סדרה של מפגשים החושפים בהדרגה את עולמה של הדמות. הבסיס להיכרות הם סיפורים וחוויות שהדמות משתפת בהם את הילדים ושיחה בין הילדים לבינה. בנוסף לכך, מומלץ שהדמות תזמין את הילדים לפעילויות חווייתיות מגוונות, כגון: ריקוד, שירה, בישול ומשחק. בעקבות המפגשים עם בובת הפרסונה, רצוי לקיים בגן פעילויות נוספות להעמקת ההיכרות עם הבובה ועם תרבותה, כמפורט במתווים לדוגמה עבור כל בובה.
להלן יפורטו הנחיות והצעות לסוגי המפגשים והסיפורים השונים, בהתייחס לרצף הצגתם לילדים.
חשוב לציין, שכל מחנכת יכולה לבחור באילו תכנים להשתמש וכיצד להעבירם לילדים. זאת, בהתאם לשיקול דעתה, אך כל עוד נשמרת הפרסונה הבסיסית של הבובה.
מטרת המפגשים הראשונים של הילדים עם בובת הפרסונה היא היכרות עם אפיוניה האישיים, יצירת קשר ראשוני איתה, פיתוח אהדה כלפיה וסקרנות לקראת העמקת ההיכרות עימה. במפגשים הראשונים, על בסיס סיפור הרקע של הבובה, בובת הפרסונה מספרת על עצמה (למשל: שמה, הגיל שלה, המשפחה שלה, תחביבים). במהלך המפגש המחנכת יכולה להזמין את הילדים לספר לה על עצמם כדי שתיווצר היכרות הדדית. המחנכת יכולה גם לבקש מהילדים רעיונות לדברים שהם יכולים לעשות כדי שבובת הפרסונה תרגיש נעים בגן או בכיתה שלהם. בסיום המפגש רצוי שהמחנכת תסכם את המפגש באופן שיעורר סקרנות בקרב הילדים לקראת המפגש הבא. דוגמאות למפגשים ראשונים עם בובות הפרסונה קיימות באתר.
להעמקת ההיכרות של הילדים עם בובות הפרסונה רצוי שהיא תשתף את הילדים בחוויות שלה וברגשות שלה. חשוב שבובת הפרסונה תביא לידי ביטוי את התרבות שאליה היא משתייכת, שיכולה גם להיות משותפת לחלק מילדי הגן והכיתה או לא מוכרת להם. מטרת מפגשים אלה היא להעמיק את הידע התרבותי של הילדים ולהעניק להם חוויות חיוביות הנובעות מההיכרות עם יסודות ומנהגים של תרבויות שונות. החוויות של הבובות יכולות להיות קשורות לחג שהמשפחה חוגגת (למשל: סיגד, מימונה ונוביגוד) ולהזמין שיח על הדמיון והשוני בין מנהגי החג בתרבויות השונות, ו/או חשיפה לשפה אחרת ולימוד מילים בשפה זו, שאינה מוכרת לרוב הילדים. שילוב של פעילויות חווייתיות נוספות, כגון: ריקוד, שירה, בישול ומשחק מחזקות את החוויה החיובית הנקשרת אצל הילדים למפגש עם תרבויות חדשות.
לקראת המפגשים שבהם בובת הפרסונה מספרת לילדים בהרחבה על חוויות ואירועים תרבותיים שלה, חשוב שהמחנכת תעמיק את הידע וההבנה שלה לגבי היבטים תרבותיים הרלוונטיים לנושא המפגש. כך, למשל, לקראת מפגש שבו תום מציג את חג הנוביגוד, רצוי
שהמחנכת תקרא על החג במקורות מהימנים (במתווים המוצעים באתר תוכלי לראות זאת תחת "רקע למחנכת").
במהלך התקופה של מפגשי ההעמקה, הילדים עשויים לחוות אירועים אישיים המתאימים לשיחה בגן או בכיתה, בהשתתפות בובת הפרסונה. כך, למשל, כשילד מספר שהוא מתקשה להשתלב בקבוצת משחק, בובת הפרסונה יכולה לספר על מצבים דומים שהיא חווה או חוותה ועל דרכי התמודדות שעזרו לה.
בנוסף לכך, לעיתים קורה שאירועים המתרחשים במעגלים רחבים מחוץ לגן ולכיתה יכולים לעלות במפגשים עם בובות הפרסונה ולאפשר שיח אישי וקרוב יותר מאשר שיח ללא בובת הפרסונה. למשל, מחנכות מדרום הארץ שילבו בגן שלהן את בובות הפרסונה נור, וכשהתלקח המתח הביטחוני באזור, הנחו שיחה בין ילדי הגן לבין נור על החוויות שלה ושלהם ועל דרכים אפשריות לשפר את המצב.
לאחר ההיכרות של הילדים עם מספר בובות, רצוי לספר להם על מפגשים בין בובות פרסונה המגיעות מתרבויות שונות וזאת בהשלכה על ילדים מקבוצות תרבותיות שונות הנמצאים בגן. מומלץ שראשית הדגש יהיה על מפגשים בין-קבוצתיים חיוביים, הכוללים מסר שכולם ישראלים, נהנים מהמפגשים ביניהם ויכולים לפעול יחד למימוש של מטרה מסוימת. ניתן לספר על מפגש או משחק משותף ומהנה (למשל על חוף הים, בקניון, בגן החיות, בגן השעשועים), על פעילות המתבססת על שיתוף פעולה לפתרון בעיה משותפת ועזרה הדדית (למשל בנייה משותפת של ארמון חול).
לאחר ביסוס ההיכרות של הילדים עם בובת הפרסונה, היא יכולה לשתף את הילדים בחוויה מאתגרת ו/או דילמה שהיא מתמודדת עימה על רקע השתייכותה התרבותית, ולבקש את עזרת הילדים בהתמודדות זו. מטרת מפגשים אלה היא להעמיק את האמפתיה של הילדים כלפי בובת הפרסונה, את מודעותם והבנתם לגבי מצבים שהיא מתמודדת עימם, לאפשר להם לסייע לה ולעודדם למניעה של מצבים כאלה בחברת הילדים שלהם.
שיתוף הילדים בדילמה מהווה הזדמנות לשיח, המעמיק את ההבנה של הילדים לקשיים שילדים/אנשים מקבוצות שונות בחברה מתמודדים עימם ולחיזוק האמפתיה כלפיהם. על בסיס ההיכרות עם הדמות והאמפתיה כלפיה, הילדים יכולים לסייע לבובת הפרסונה לחשוב על דרכים להתמודדות עם הדילמה/הקושי שלה. בכך הילדים מפתחים את יכולתם לפתרון בעיות ומחזקים את תחושת המסוגלות שלהם. שיח כזה יוצר תשתית של מודעות למצבים של חוסר הגינות שיש לפעול לצמצומם ומהווה שלב ראשון בהפיכת הילדים לאזרחים מעורבים, הפועלים לצמצום מתחים חברתיים ותרבותיים ולשלילת תופעות של אפליה, חוסר סובלנות וחוסר צדק.
מתי לשתף את הילדים בדילמה/בעיה של בובת הפרסונה?
העיתוי מתי לשתף את הילדים בדילמה או בבעיה של בובת הפרסונה הוא חשוב. זאת משום, שקודם לכן יש לבסס את ההיכרות של הילדים עם הבובה, לפתח את היחס החיובי שלהם כלפיה ואת מטען החוויות החיוביות שצברו איתה, ורק אז להזמין את הבובה לשתף בדילמה/חוויה קשה. זאת, כדי שהשיחה על הדילמה תתקיים על בסיס הסתכלות שלמה ואוהדת על הדמות ולא רק על הבעיות והקשיים שלה.
כיצד לקיים את המפגש והשיח עם הילדים? שלבים מוצעים
בובות הפרסונה מעודדות ילדים להביא לידי ביטוי את מחשבותיהם, רעיונותיהם ורגשותיהם כלפי נושאים תרבותיים וחברתיים טעונים. במהלך המפגשים ילדים יכולים להביע עמדות שליליות ו/או סטריאוטיפיות כלפי קבוצות מסוימות בחברה. אמירות שליליות, מדירות וגזעניות עשויות לעורר אצל המחנכת תגובה מיידית המטיפה נגדן. חשוב שההתייחסות של המחנכת תהיה שקולה ותכלול קודם כל הקשבה כדי להבין את העמדה שהילדים מביעים. על בסיס הבנה זו, המחנכת תוכל להוביל את הילדים, באמצעות שיח, להבנה שיש להתייחס לאנשים על בסיס היכרות אישית עימם ולהימנע מהכללות ומהתנהגות מפלה כלפי אדם בגלל השתייכותו לקבוצה מסוימת. מסרים מכבדים, סובלניים ואנטי-גזעניים, המביאים לידי ביטוי ערכים של הוגנות וצדק, צריכים להיות ברורים וחד-משמעיים לילדים, אך כדי שיופנמו, חשוב שההתייחסות תהיה קשובה ותהליכית. עם זאת, יש לוודא שבמהלך השיח על נושאים טעונים, אף אחד מילדי הגן או הכיתה, שעשוי להשתייך לקבוצה מודרת בחברה הישראלית, לא נפגע. בסיום מפגש על נושא טעון, חשוב שהמחנכת תתייחס לכך, שבובת הפרסונה מרגישה יותר טוב אחרי הפגישה עם הילדים שמבינים אותה.
חשוב שבובות הפרסונה ישתלבו באופנים שונים בעשייה השוטפת בגן ובכיתה ובמסרים הבאים לידי ביטוי. לכן, על הפינות השונות לשדר מסרים של גיוון תרבותי כמשאב המוסיף עניין והנאה ומסרים של שייכות ושוויון בין ילדים ואנשים מתרבויות שונות. לדוגמה, חשוב שהתמונות, הצעצועים, המרחבים (פינת משחק של דמיון חברתי והחצר) וכן הפעילויות (מוזיקה, ריקוד, ציון חגים) יציגו את הגיוון האנושי בחברה הישראלית.
ספרי ילדים הם מקור מצוין לחשיפה של ילדים לגיוון תרבותי. חשוב שהספרים יאפשרו לילדים לראות את תרבותם שלהם מיוצגת באופן חיובי, אך בנוסף, שיחשפו אותם לתרבויות לא מוכרות להם. לבסוף, מומלץ לשלב את הפעילויות עם בובות הפרסונה בתכנון השנתי של העשייה החינוכית בגן ובכיתה. למשל, לשלב בתכנון מגוון של חגים – סיגד, מימונה, נוביגוד; לתכנן ימי הולדת המביאים לידי ביטוי את התרבות של הילד; לתכנן את יום המשפחה באופן המביא לידי ביטוי גיוון תרבותי, ועוד.