מחנכת יקרה,

בעמוד זה ישנן הצעות לשיחות ולפעילויות עם הילדים והילדות בחגים ובמועדים שיבואו עלינו לטובה – ראש השנה, יום כיפור וסוכות.

עבור כל חג תוכלי למצוא הצעות עבור ילדי הגנים, וכן עבור הקטנטנים – ילדי הכיתה הבוגרת במעון ואף טט"ח.

מקוות שההצעות שלנו תהיינה לך לעזר ומאחלות לך שנה טובה ומתוקה ושנת לימודים מלאה בסקרנות ובשמחה.

ראש השנה

לילדי ולילדות הגנים

גיל מנסה לתקוע בשופר

גיל מספר שסבא שלו מלמד אותו לתקוע בשופר. גיל אומר שסבא תוקע בשופר בקלות, אבל הוא לא מצליח. גיל מתאמץ מאוד ולעיתים רחוקות מצליח להשמיע צליל קצרצר וצורם.
גיל אומר שהוא מרגיש מתוסכל וחושב להפסיק לנסות ללמוד לתקוע בשופר.
גיל שואל אם לדעתכם כדאי לו להמשיך ולנסות ואולי לבסוף יצליח או לחכות עד שיהיה יותר גדול ואז אולי יצליח?
גיל מבקש שתספרו לו אם קרה לכם שנורא התאמצתם להצליח במשהו ו…

רונה ממציאה ברכה לראש השנה

רונה מספרת שבמשפחה שלה מברכים בראש השנה על התפוח בדבש ועל הרימון. בהמשך סעודת החג, כל אחד ממציא ברכה משלו ומפתיע את כולם. לדוגמה, בראש השנה שעבר בן דוד של רונה הניח על השולחן קערת כדורי שוקולד כי רצה שהנבחרת שלו בכדורגל תנצח. סבא של רונה הוסיף קערה עם מקלות מלח כי קיווה לשוב וללכת זקוף כמו פעם.
אמא של רונה הסירה את המלח מהשולחן ואמרה שהמילה מלח מזכירה לה מלחמה והיא לא רוצה יותר שום מלחמה. השנה רונה מתכוננת לפסל עצם של כלב ממרציפן כי היא מקווה שבשנה הבאה ירשו לה לאמץ כלב.
רונה שואלת אם גם לכם מתחשק להוסיף משהו לשולחן ברכות החג.

תום חוגג שני ראשי שנה

תום מספר שבמשפחה שלו חוגגים פעמיים בשנה את ראש השנה. פעם אחת, בחורף, הם חוגגים את נובי גוד: יש להם בסלון עץ קטן (מפלסטיק). הם אוכלים ארוחה טעימה עם מאכלים רוסיים והוא ואחותו דריה מקבלים מתנות. תום מספר שבארצות שמדברים בהן רוסית, כולם חוגגים את הנובי גוד.
בראש השנה השני, החג שרק יהודים חוגגים אותו, תום הולך עם סבא לבית הכנסת ובדרך סבא מספר לו איך ברוסיה הם חגגו את ראש השנה בסתר, כי אסור היה ליהודים לחגוג את החגים שלהם.
השכנה שלהם שגם היא מדברת רוסית שאלה את תום איזה ראש שנה הוא מעדיף. תום שואל אם תוכלו לנחש מה ענה לה.

תשובה (אחרי שהילדות והילדים שיערו) : בנובי גוד הוא אוהב את נובי גוד ובראש השנה הוא אוהב את ראש השנה.

לקטנטנים

גיל והשופר

גיל מספר שסבא שלו הביא הביתה שופר גדול של ראש השנה.
סבא נשף בשופר ועשה צליל חזק: טוּט-טוּט-טוּט! גיל נבהל!
הוא שם את הידיים על האוזניים (המחנכת יכולה להדגים עם גיל) ואמר: מה זה הרעש הזה?
אמא נתנה לגיל חיבוק גדול ואמרה: זה השופר של סבא, הוא מברך אותנו בשנה טובה. לאט לאט גיל התרגל, והרגיש שהשופר לא מפחיד.
גיל שואל אם שמעתם פעם רעש חזק שנבהלתם ממנו? (כמו רעם או בלון מתפוצץ?)
מה אתם עושים כשאתם נבהלים מרעש? (שמים ידיים על האוזניים? מבקשים חיבוק? קצת מתרחקים?)

הצעה למשחק: משחקים בשופרות

גיל מספר שהוא קיבל במתנה שופר צעצוע והוא אוהב לתקוע בו – צלילים חלשים וחזקים.
רוצים לשחק איתו?
המחנכת מחלקת לכולם שופרים, או לחילופין– הילדים סוגרים את כף היד לצורה של שופר ומנסים להשמיע צלילים כמו של גיל.
כשגיל נושף חלש – גם הם מנסים – משמיעים דרך אגרוף היד שלהם צלילים חלשים, כשגיל משמיע צליל חזק גם הילדים עושים כמוהו וכו'.
אפשר גם שכל פעם ילד/ה אחר/ת ישמיעו צליל והילדים האחרים מחקים – צליל חזק/חלש, ארוך/קצר וכד'.

עוגת הדבש של תום

תום סיפר שהגננת שלו אמרה שמחר יכינו בגן עוגת דבש לקראת ראש השנה. תום אומר שהוא אף פעם לא אכל עוגת דבש, והוא לא אוהב לטעום דברים חדשים שהוא לא מכיר. הוא אוהב את הבלינצס עם הריבה המתוקה שאמא שלו מכינה.
תום שואל אם גם אתם לפעמים לא רוצים לטעום מאכל חדש שאתם לא מכירים?
אולי הוא לא ילך מחר לגן?
איך אפשר לעזור לתום?

הצעה לפעילות: אוכלים מה שרוצים

המחנכת אומרת שגם לה יש רעיון – היא מחלקת לכל ילד/ה צלוחית ובה חתיכות בגודל של ביס קטן של ארבעה מאכלי ראש השנה, למשל: תפוח, חלה, לחם (או בלינצס) עם ריבה ועוגת דבש.
מזמינה את הילדים לזהות מה יש בצלחת. איזה צבע יש לכל מאכל? ואיזה ריח? אפשר גם לגעת…
ואז – מזמינה כל ילד/ה לבחור מה הוא רוצה לאכול. מי רוצה לטעום מאכל חדש? טעימה קטנה…

ברכות לחג עם נור

נור מספרת שאתמול היא נסעה עם אמא לקניון והן פגשו חברה של אמא. אמא בירכה אותה: "שנה טובה" והסבירה לנור שזו ברכה לשנה החדשה שיהודים חוגגים בחג שלהם, ראש השנה. בדרך הביתה במכונית, נור התאמנה בלהגיד "שנה טובה", כדי שתזכור איך לברך אותנו היום.
והנה נור אומרת לנו: "שנה טובה".
כל הכבוד, נור.
נור שואלת אם אתם רוצים שהיא תלמד אתכם איך אומרים שנה טובה וחג שמח במשפחה שלה, בערבית.
נור אומרת: כל עאם ואנתם בחיר.
רוצים לנסות להגיד? שוב?
נור אומרת שאתם מברכים מקסים.

הצעה לפעילות: מברכים ומקבלים ברכה

נור, בעזרת המחנכת, עוברת בעדינות בין הילדים. היא נעצרת מול ילד/ה, ומברכת בעברית: שנה טובה. הילד/ה (לבד או בסיוע המחנכת) משיבים לנור בברכה בערבית: כּוּל עאם וַאַנְתוּם בְּחֵיר. כשהמחנכת מרגישה שהגיע הזמן לסיים את הסבב האישי, היא מזמינה את הילדים שעדיין לא בירכו את נור לברך ביחד.
נור שמחה מאוד ואומרת שהיה לה מאוד כיף לברך את הילדים והילדות ולשמוע אותם מברכים אותה.

 

יום כיפור

לילדי ולילדות הגנים

מדוע נעמי אוהבת את יום כיפור

לא תאמינו למה נעמי אוהבת ביום כיפור.
מחנכת, עודדי את הילדות והילדים לשער.
נעמי מספרת שבכל החגים והשבתות כל בני המשפחה נועלים את הנעליים הכי יפות שלהם (גם אם הן לא הכי נוחות). אבל ביום כיפור כולם נועלים נעליי ספורט, קרוקס, נעליי בית ואפילו כפכפיי ים. נעמי אומרת שזה מצחיק אותה להסתכל על הנעלים של כולם, וכיף לה ללכת לבית הכנסת נעולה בסנדליי פלסטיק במקום נעליי הלכה עם העקב הקטן שמקשות עליה לרוץ.
נעמי שואלת אם אתם יודעים מדוע נעליים שכאלה ביום כיפור?
מחנכת, עודדי את הילדות והילדים לענות לשאלה.
אם לא ידעו את התשובה ההלכתית, נעמי תסביר שביום כיפור לא רק צמים, ביום כיפור לא נועלים נעליים מעור. נעליים מעור נחשבות לנוחות וביום כיפור משתדלים שלא יהיה נוח.
נעמי שואלת מה אתם אוהבים ביום כיפור?

נור מנסה לצום קצת, קצת

נור מספרת שהגננת לימדה אותם שכמו שהמוסלמים צמים בחודש הרמדאן, גם היהודים צמים, אבל רק יום אחד.
נור יודעת שלילדים אסור לצום, אבל היא מנסה לצום עד השעה 12 בצהריים וזה נורא קשה לה. בשעה 10 היא כבר אוכלת.
נור שואלת אם גם אתם ניסיתם פעם לצום קצת, קצת ורוצה לדעת איך הרגשתם.

גיל רוצה אופניים חדשים לכבוד יום כיפור

גיל מספר שביקש שיקנו לו אופניים לכבוד יום כיפור, כדי שירכב עם כל החברים בכבישים שריקים ממכוניות.
גיל מספר שההורים שלו לא מסכימים לקנות לו אופניים לכבוד יום כיפור. הם אומרים שיום כיפור זה לא יום של מתנות וכיף, אלא זה יום רציני שבו מתפללים בבית הכנסת וחושבים איך להיות טובים יותר.

גיל שואל אם תוכלו לייעץ לו איך יוכל לשכנע את ההורים שלו?

לשחר קשה לבקש סליחה

שחר מספרת שיומיים לפני יום כיפור היא רבה עם יעל. יעל אמרה לשחר שהציור שלה קשקוש בּלבּוּש. שחר נעלבה וכעסה ולכן אמרה ליעל שהציור שלה קשקוש בלבוש. שחר מספרת שיעל קשקשה על הציור שלה והיא, שחר, קימטה את הציור של יעל וזרקה אותו לפח.
הגננת הושיבה את שתיהן אחת מול השנייה ואמרה שיום כיפור מתקרב וצריך לבקש סליחה.
שחר מספרת שיעל בקשה ממנה סליחה אבל לה היה קשה לבקש סליחה אמיתית מיעל, כי היא מאוד כעסה עליה. לבסוף היא סתם אמרה לה סליחה והלכה לשחק בפינת קוביות.
שחר שואלת אם קרה לכם שבקשתם ככה סתם סליחה ואם קרה לכם שבקשתם סליחה מכל הלב?

 

לקטנטנים

מסלול הקפיצות של נעמי

נעמי מספרת שביום כיפור הכביש ליד הבית שלה שקט-שקט. אפילו יותר משבת. אין מכוניות בכלל. אבל דווקא ביום כיפור אמא ואמא לא מרשים לה לרכב על הקורקינט שלה. ההורים שלה כן מרשים לה ללכת לבית הכנסת בנעלי ספורט, וזה גם כיף. אפילו אמא ואבא, ואפילו סבתא וסבא הולכים בנעלי ספורט. בדרך לבית הכנסת נעמי מטפסת על גדרות וקופצת, ובחצר בית הכנסת היא משחקת עם החברות שלה.
נעמי סקרנית: יש לכם אופנים? קורקינט? בימבה? באיזה צבע?
נעמי מספרת שהקורקינט שלה כחול.
ובאיזה צבע נעלי הספורט שלכם?
נעלי הספורט שלה אפורות, היא קיבלה אותם מאחותה הגדולה.

הצעה למשחק מסלול
נעמי שואלת את המחנכת אם הם יכולים לשחק במסלול של קפיצות וריצה. המחנכת מסכימה.
כל ילד וילדה מוזמנים להביא משהו למסלול- חישוק, כיסא, רצועת בד.
ואז, ביחד עם נעמי, משחקים.

שחר מבקשת סליחה

שחר מספרת שאתמול היא שיחקה בקוביות עם איתי, ובטעות הפילה את המגדל הגבוה שהוא בנה. איתי בכה וכעס.
שחר אמרה 'סליחה', כמו שאבא לימד אותה, אבל איתי עדיין היה עצוב. שחר לא ידעה מה עוד לעשות כדי שיהיה לו נעים.
שחר שואלת מה היא יכולה לעשות כדי שאיתי לא יהיה עצוב ויסכים לשחק איתה?
המחנכת יכולה לכוון את הילדים ו/או להציע רעיונות ולשאול אותם אם זה יכול לעזור, למשל: לחבק, ללטף, להביא לאיתי בובה שהוא אוהב, לבנות איתו ביחד מגדל חדש.

הצעה לפעילות: הארנב הקשיב
המחנכת יכולה לומר לשחר וילדים, שמה ששחר סיפרה הזכיר לה את הסיפור "הארנב הקשיב" ולהקריא להם אותו.
אחרי הסיפור אפשר לבנות בקוביות ביחד ואם למישהו מהילדים מתפרק המבנה, המחנכת יכולה להזמין ילדים לעזור לו/ה.

סוכות

לילדי ולילדות הגנים

נועם חוגג יומולדת בסוכה

נועם מספר שסוכות הוא החג האהוב עליו, כי בסוכות יש לו יומולדת. השנה הוא יהיה בן חמש. את יום ההולדת יחגגו לו בסוכה עם כל בני המשפחה (אחרי החג יחגגו לו גם בגן). נועם מספר שהוא נרגש ושמח, אבל הוא גם לחוץ כי מיכל, בת דודתו, גם מוזמנת לחגיגה. נועם מספר שמיכל גדולה ממנו, היא בת שש ,ומיכל אוהבת להקניט אותו: היא קוראת לו קטנצ'יק, מתגאה שהיא משיגה אותו בריצה, מרכיבה פאזלים מהר ממנו וכבר יודעת לקרוא.

נועם מתלבט אם לבקש מההורים שלו לא להזמין לסוכה את משפחתה של יעל. מה דעתכם?

ליאסין שאלה לא פשוטה

יאסין מספר שאבא שלו והוא נסעו לעיר באר-שבע. לאבא שלו הייתה פגישה עם רועי, חבר שלו . יאסין מספר שהוא ראה המון מבנים מוזרים מעץ או מבד והגג של המבנים היה מענפים ומכפות תמרים.
אבא שלו הסביר לו שליהודים יש עכשיו חג שקוראים לו סוכות. אבא סיפר שכשבני ישראל יצאו ממצרים ונדדו במדבר הם גרו בסוכות, במבנים שקל לפרק ולבנות מחדש. היהודים בונים כל שנה סוכות כדי לזכור את התקופה הזאת. יאסין אומר שעל בני ישראל שיצאו ממצרים ועל הנדודים שלהם במדבר מסופר גם בקוראן.
יאסין מספר שהוא אמר לאבא שזה ממש מוזר שהם בנו בכל פעם סוכה ולא נדדו עם אוהלים כמוהם, הבדואים. אבא של יאסין אמר לו שהוא ילד נבון וכדאי שישאל את השאלה את רועי.
יאסין מספר שהוא שאל את רועי וגם הוא לא ידע.
אולי לכם יש רעיון?

רונה הכינה קישוטים לסוכה אבל…

רונה מספרת שבכל שנה כל השכנים בונים סוכה משותפת בחצר.
היא ואבא קנו ניירות צבעוניים, חרוזים, נצנצים ודבק, ורונה עבדה שעות ארוכות כדי להכין קישוטים יפהפיים לסוכה. היא גזרה, הדביקה, השחילה וקשרה בעצמה את החוטים. רונה מספרת שהייתה מאוד מרוצה מהתוצאה והורים שלה שיבחו אותה מאוד. היא ואבא תלו את הקישוטים שהכינה ליד הקישוטים הקנויים שתלו השכנים.
רונה מספרת שכל מי שנכנס לסוכה התפעל מיופיים של הקישוטים הקנויים ולא התייחס לקישוטי שהיא הכינה.
רונה מספרת ששמעה את אחד השכנים אומר שהקישוטים שלה מקלקלים את יופיה של הסוכה.
רונה מספרת שהיא מאוד נפגעה. מתחשק לה להוריד את הקישוטים שהכינה ולזרוק אותם לפח.
רונה שואלת אם גם לכם קרה שלא העריכו עבודה שעשיתם בעצמכם?
רונה שואלת מה דעתכם, כדאי לה להשאיר בכל זאת את הקישוטים שהכינה או להוריד אותם?

לקטנטנים

יום הולדת לנועם

נועם מספר שסוכות הוא החג האהוב עליו, כי בסוכות יש לו יום הולדת.
השנה, חוגגים לנועם יום הולדת בסוכה עם כל המשפחה, ואחר כך יחגגו לו גם בגן.
בת דודה שלו, מיכל, שאלה אותו מה הוא רוצה לקבל במתנה ליום ההולדת.
נועם ממש התלבט: הוא מאוד רוצה כדורגל חדש, אבל הוא גם רוצה פאזל צבעוני, וגם טרקטור.
הוא לא יודע מה לבחור.
מה כדאי לו?
נועם החליט שהוא יגיד לבת הדודה שלו שהיא תבחר איזו מתנה להביא.
נועם סקרן, איזה מתנות אתם אוהבים לקבל?

הצעה לפעילות:מכינים לנועם מתנה בהפתעה

אחרי שנועם "הולך" המחנכת מציעה לילדים להכין יחד לנועם מתנת יום הולדת בהפתעה – טרקטור.
מכינים יחד מחומרי מיחזור, כגון: קופסאות, גלילי נייר טואלט, פקקים, ועוד. מקשטים במדבקות, צובעים וכד'.
אפשר למלא את הטרקטור בסכך (ענפים קטנים), ו/או בקישוטים לסוכה, תפוח ודבש, וכד'.
עוטפים כמתנה, וכשנועם "מגיע" שוב, שרים לו שיר יום הולדת ונותנים לו את המתנה.
נועם מתרגש, שמח ומודה לכל הילדים על המתנה המקסימה.

סוכות ואוהלים

יאסין מספר שאבא שלו והוא נסעו לבאר שבע וראו במרפסות של הרבה בניינים מין מבנה קצת מוזר עם קירות מבדים וגג מענפים.
יאסין ישר זיהה שאלה ענפים של עצי דקל. יש כאלה בכפר שלו.
אבא הסביר לו שאלה הם סוכות שיהודים בונים בחג שקוראים לו סוכות, כמו שבני ישראל בנו לפני הרבה שנים כשהם נדדו במדבר ממצרים לכנען. יאסין אמר שזה ממש דומה לסיפור שהוא אוהב שאבא מספר לו על הבדואים, כמוהם, שישנו באוהלים כשהם נדדו במדבר.
יאסין סקרן לדעת אם במשפחה שלכם בונים סוכה? איך בונים סוכה?
ומה אתם עושים בסוכה? (ישנים? אוכלים? מקשטים?)
וישנתם פעם באוהל?

הצעה לפעילות: לבנות סוכות ואוהלים

המחנכת מזמינה את הילדים לבנות סוכות ואוהלים בגן ובחצר מקוביות, כסאות, בדים וחומרים שונים המצויים בהישג יד.
לקשט, להכין אוכל (אפשר גם בכאילו), להזמין חברים, ועוד.

רונה הכינה קישוטים לסוכה, אבל….

רונה מספרת שהיא מאוד אוהבת להכין קישוטים לסוכה.
אתמול הגננת הביאה לגן ניירות צבעוניים, מדבקות, נצנצים, דבק, וצבעי מים בשביל להכין קישוטים. רונה ציירה, גזרה והדביקה, והכינה קישוטים צבעוניים ויפים.
אבל פתאום, איתי, שישב לידה שפך בטעות את כוס המים של צבעי המים, המים נשפכו על הקישוטים של רונה והם נקרעו.
רונה היתה עצובה, זלגו לה דמעות מהעיניים.
אבל אז, הילדים שהיו איתה בשולחן ראו מה קרה, ובאו מיד לעזור לה.
איך אתם חושבים שהילדים עזרו לרונה כשנקרעו לה הקישוטים?
אחרי שהילדים עונים, רונה יכולה להגיד שבגן שלה עשו ממש דברים דומים למה שהם אמרו ולספר:
ליטל ליטפה אותה ואמרה לה שהיא תיתן לה קישוט משלה, איתי ניסה לייבש את הקישוטים הרטובים בנייר, ויונתן אמר שהוא יכין איתה קישוט חדש.

הצעה לפעילות: מכינים קישוטים חדשים

המחנכת שואלת את רונה: רונה, את רוצה להראות לנו מה יש בסלסלה שלך?
רונה הביאה לנו הפתעה – צבעים שלא נשפכים, חרוזים צבעוניים, ענפים ואבנים קטנות שאספה כדי שנוכל להכין קישוטים לסוכה שלנו בגן.